בית ההשקעות
פסגות מעריך כי המלחמה בעזה צפויה להוריד 0.25% מהצמיחה ב-2014. אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות ומחלקת המאקרו בפסגות, כותב (יום ב', 28.7.14) בסקירה על השפעת "צוק איתן" על הכלכלה, כי בית ההשקעות עדכן בהתאם את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2014 לטווח שבין 2.5% ל-2.9%.
בבית ההשקעות מבהירים, כי הנחת הבסיס לעידכון התחזיות היא שהלחימה תימשך עוד כשבוע וחצי לערך. "הנחה זו לא נובעת מהמומחיות הפוליטית שלנו (גם על היותנו מומחים כלכליים אפשר להתווכח), לא מכך שיש ברשותנו כדור בדולח ולא מקשרים עם הרמטכ"ל. הנחה זו נועדה רק כדי שנוכל להשוות בין המצב הנוכחי לבין מלחמת לבנון השנייה (נמשכה 33 יום). במידה והמבצע יהיה ארוך יותר, ההשפעות על המשק יהיו חזקות יותר.
ההשוואה ללבנון השנייה נובעת מהמאפיינים הדומים בין האירועים (התרחשו ביולי-אוגוסט, כללו מבצע קרקעי, ירי טילים ופגיעה בפעילות הכלכלית של עיר גדולה בישראל) ולהערכת פסגות היא נכונה יותר מהשוואה למבצעים הקודמים בדרום כמו "
עופרת יצוקה" או "עמוד ענן". עם זאת, בבית השקעות אומרים כי חשוב לשים לב להבדל באזורים שסבלו מפגיעה בפעילות הכלכלית ובעוצמתה בשני המקרים. בעוד שבמלחמת לבנון השנייה העיר חיפה הפכה לעיר רפאים, במבצע הנוכחי ההשפעה על הפעילות היא רחבה יותר (כל דרום ומרכז הארץ), אם כי ברוב המקומות בעוצמות חלשות יותר.
בפסגות אומרים כי סעיף הצריכה הפרטית צפוי להיפגע בעיקר בצד צריכת השירותים. "בעוד שרכישת מוצר מסוים ניתן לדחות לימים שקטים יותר, הפגיעה בתחום השירותים היא בעלת אופי פרמננטי יותר. במילים אחרות, בסוף המבצע אפשר יהיה לקנות שתי חולצות במקום אחת אבל סביר להניח שלא נלך לסרט פעמיים. יתרה מכך, מכיוון שהמבצע 'נפל' על ימי החופש הגדול הפגיעה במגוון שירותים כמו בידור, קייטנות, פארקי מים וכו’ היא משמעותית יותר. מנגד, מכיוון שאנשים 'מבלים' יותר בבית, צריכת המזון (לא כולל מסעדות) גדלה. כמו-כן, התקשורת מדווחת על גידול במכירות מוצרי טואלטיקה וזאת בשל שליחת המוצרים לחיילים". סך הכל, הפגיעה בצריכה הפרטית (בהשוואה לתחזיות של פסגות ערב המבצע) צפויה לעמוד על כ-1.7 מיליארד שקל.
עוד נפגע, באופן טבעי, הוא סעיף הייצוא, בעיקר בשל הפגיעה החריפה בתיירות, פגיעה שפסגות מעריכים כחריפה יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה. "חשוב לציין כי הפגיעה בשירותי התיירות נמשכת בד"כ זמן רב גם לאחר סיום המבצע וזאת מכיוון שלוקח זמן עד שהתיירים מרגישים שטעמה של מנת פלאפל מצדיק את הסיכון הכרוך בלהגיע לישראל", כותבים בפסגות. בסך-הכל, הפגיעה בשירותי התיירות ( בהשוואה למה שהיה יכול להיות אם לא המבצע) צפויה לעמוד על כ-3.5 מיליארד שקל.
הסעיף שמקזז חלק מהפגיעה בכלכלה הוא סעיף הצריכה הציבורית. סעיף זה צפוי לגדול כתוצאה מהגידול בתשלומי השכר (בשל גיוס המילואים), גידול בתשלומים לנותני שירותים (כמו שינוע, הובלה, בניית מבנים ממוגנים וכו’) ורכישות ביטחוניות.
"בנוסף", כותבים בפסגות, "יש להתחשב גם בפיצויים שיועברו לתושבי הדרום שצפויים לעמוד על מעט פחות ממיליארד ש"ח כשאר הנחנו כי תשלום חלק מהפיצויים ידחה לשנה הבאה. סך הכל הערכנו כי הגידול בסעיף הצריכה הביטחונית צפוי לעמוד על 2.6 מיליארד שקל. כפי שקרה בעבר, גם הפעם לא צפויה השפעה מהותית על סעיף ההשקעות".
בשורה התחתונה, סך הפגיעה בפעילות מוערך ב-2.6 מיליארד שקל המהווים כאמור כ-0.25 אחוזים מהתוצר. בנוסף עדכנו פסגות כלפי מטה גם את תחזית מדד יולי ל-0.1% (לעומת 0.2%) בתחזית הקודמת. עידכון התחזית נובע רובו ככולו בשל ירידת מחירי הטיסות והנופשים בארץ ובעולם אשר השפעתה קוזזה בחלקה כתוצאה מעליית מחירי הירקות הטריים.
פסגות סבורים כי על החלטת הריבית הערב לא צפוי המבצע להשפיע. "בנק ישראל ימתין כמו כולנו על-מנת לבחון את ההשפעות המקרו כלכליות במשק בטרם ישנה את מדיניותו. מכיוון שההשפעה על המשק צפויה להיות קטנה באופן יחסי ומכיוון שמדובר בהשפעה טרנזיטורית בלבד, אנו מעריכים כי ללא הרעה של ממש בסביבת האינפלציה ו/או בשוק המט"ח הריבית תיוותר ברמתה במהלך השנה הקרובה".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
