קבינט יוקר המחיה אישר (יום ב', 28.7.14) את הצעת ההחלטה שהגישו שרי האוצר והכלכלה המאשרת הסדר שיכניס יצרן מלט חדש לשוק המלט הישראלי.
כניסת שחקן בעל יכולות ייצור לשוק המלט הינו מהלך שיכניס לראשונה תחרות לשוק ייצור המלט, המהווה תשומה מרכזית בהיבטי בנייה למגורים, מוסדות ציבור ותשתיות.
ההחלטה מאשרת הסדר למכירת מפעל הרטוב לייצור מלט, של חברת נשר. כמו-כן, כוללת ההחלטה הסדרה נוספת של הענף, והתחייבות של חברת נשר להורדה של 2% במחיר המלט, כתנאי לכניסה להסדר וכל זה בלוח זמנים קצר.
על-פי המתווה שאושר, חברת נשר תצא להליך שבסופו יימכר מפעל הרטוב. השחקן החדש (שאינו קשור לנשר) יהווה תחרות לנשר ואמור לעודד ירידת מחירים. במקביל למכירת מפעל הרטוב, התחייבה נשר להפחית את מחירי המלט שלה ב-2% באופן מיידי תוך התחייבות לא להעלות את מחירי המכירה לאחר ההפחתה.
ההסדר, לדברי האוצר, יוצר מצב בו יפוצל בפועל מונופול ורמת התחרות בשוק תעלה ובמקביל תייצר המדינה בקרות שלא יאפשרו עליית מחירים ויאפשרו תחרות אפקטיבית.
הצעת ההחלטה שאושרה בקבינט מתבססת על ההחלטה שהתקבלה ביולי 2013 בקבינט ואימצה את מסקנות דוח ועדת הרשקוביץ, הממונה על התקציבים לשעבר במשרד האוצר, שעסקה בפתיחת שוק המלט לתחרות. בהחלטה אומצו למעשה המלצות הוועדה לבחינת עידוד התחרותיות בתחום המלט, בראשות הממונה על התקציבים לשעבר, גל הרשקוביץ', מונתה בעקבות דוח ועדת טרכטנברג.
על-פי ההערכות הכלכליות של הוועדה, עולה כי במידה והייתה תחרות אפקטיבית בשוק המלט בישראל המשק היה עשוי לחסוך מאות מיליוני שקלים מדי שנה, ולהביא להוזלה ברכיב הבסיס לבינוי תשתיות, בתי ספר, בתי חולים וכיו"ב.
ועדת המלט, פרסמה את מסקנותיה הסופיות במטרה להוביל לשינוי מבני בשוק המלט, ולעודד כניסת מתחרים חדשים לשוק - הן יבואנים והן יצרנים מקומיים. המלצות הוועדה היו הצבת חסמים בפני גורמים מונופוליסטיים בשוק, והורדת חסמי כניסה בפני מתחרים פוטנציאליים. ההסדר שאושר היום בקבינט למעשה מיישם את המלצות הוועדה תוך קיצור משמעותי של לוח הזמני הצפוי ליישום.
בשלב זה לא ניתן לספר על מגוון הפעולות המבוצעות אך בתוצאותיהן ניתן יהיה להיווכח בעתיד
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
