צוק איתן במספרים

עדיין לא הסתיימה המערכה הזאת וכבר ניתן להקשיב לרחשים מתגלגלים כרעמי-זעם רחוקים על הביקורת הצפויה לשטוף את הממשלה - על כמה וכמה נקודות בהן לא אגע כרגע. אבל אני קשוב לרחשים המעידים על צמיחתם של גלי סערה.

יש אנשים חכמים ו/או זהירים המקפידים להישמר מנבואות. שהרי "מאז חרב בית המקדש ניתנה הנבואה רק לשוטים". אבל יש פרשנים המתקשים לעמוד בפיתוי, ומדי פעם חוטאים בפרשנות שיותר משהיא מבוססת על עובדות בשטח מקורה במשאלות לב פוליטיות. וכאלה, כפי שאנו למדים כצרכני התקשורת הישראלית ה"אוביקטיבית", אינם חסרים אצלנו בשכונה.

ראשית פניה אישית לראש הממשלה: הממשלה החליטה על יציאה למבצע צוק איתן במטרה להחזיר את השקט לגבול רצועת עזה והמשיכה לאורך כל ימי המערכה ושיננה באוזננו כי שקט ייענה בשקט ואש באש. והנה, רגע לפני הפסקת האש ל-72 שעות שהייתה בעצם העילה לנסיגת צה"ל מתוככי הרצועה פתחו ארגוני הטרור במטח רקטות צפוף שהקיף את כל הדרום עד ירושלים וסביבותיה תוך גרימת נזקים חמריים. צה"ל לא הגיב כי זמן הפסקת האש הגיע. כך היה גם במבצעים הקודמים. שמרנו על פאסון. ואני מפנה אליך את השאלות הבאות:

יש הטוענים שהפוליטיקה בזויה. אחרים יטענו שישנם פוליטיקאים בזויים. לצורך מאמר זה נאמץ את הקביעה השנייה. וכל זאת, מדוע? משום שיש אצלנו פוליטיקאים, בדומה לכל העולם, שפיהם וליבם מעולם לא היו שווים. שנית, משום שבין הרטוריקה שלהם לבין מעשיהם ופעילותם יש פעם עצום.

המונח "גיס חמישי" הוא כינוי שנולד בעת מלחמת האזרחים בספרד שמטרתו הייתה לתאר את הגורמים העוינים הפועלים בחשאי בתוך מדינה, במטרה לערער את חוסנה הפנימי ולסייע לאלה המנסים "לחסל" אותה.