צו חיפוש לקוי של השופטת דנה אמיר

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דנה אמיר, נתנה אישור פגום לחיפוש בביתם של משה שלם ובת-זוגו, העיתונאית לורי שם-טוב. כך קובע (31.7.14) נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.

שלם התלונן, כי החיפוש נערך ביוני השנה על-פי צו עליו חתמה אמיר, ואשר לא כלל את מספר התיק ונימוקי הצו. החיפוש נועד לתפיסת חפצים של שם-טוב, אשר לדבריו אף אוזקה ועוכבה למספר שעות. היא שוחררה ולדברי שלם לא נמצא בביתם מסמך כלשהו השייך למתלונן. לפי פרסומים קודמים, התלונה הוגשה בידי מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, בעקבות פרסומיה עליו.

ריבלין אומר, כי מדובר בטופס שמגישה המשטרה לאישורו של השופט והמורכב משני חלקים. צידו הימני המודפס נותר בתיקי החקירה ובית המשפט, וצידו השמאלי נמסר למי שמחפשים אצלו. השופט אמור למלא בכתב ידו את הפרטים בצד השמאלי, ואמיר טענה שלא עשתה זאת במקרה הנדון בשל שגגה וטעות אנוש.

לדברי ריבלין, תלונות דומות הגיעו כבר לנציבה הראשונה, טובה שטרסברג-כהן, ומערכת בתי המשפט יידעה את השופטים על הצורך להקפיד על מתן צווים לפי כל הנהלים. "חרף כל אלה ממשיכות להתקבל תלונות בעניינים אלה", אומר ריבלין. לפיכך הוא שב ומדגיש, "כי השופט הדן בבקשה [לצו חיפוש] אינו יכול לסמוך על האמור בטופס הבקשה הממולא על-ידי המבקש את הצו, וכי חלק הבקשה (כמודפס בבירור בצידו הימני העליון של הטופס) אינו מועבר למחזיק אצלו מתבצע החיפוש".

ריבלין מצטט החלטה של שטרסברג-כהן, ולפיה צווים אלו הם החלטה שיפוטית לכל דבר ולא ייתכן שיחסרו בהם חלקים מהותיים. "הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכות יסוד של אדם. כך, למשל, בתיתו צו חיפוש בביתו של אדם", כתבה. שטרסברג-כהן הוסיפה, כי מילוי חלקי של צווים פוגע בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט ויוצר תחושה שההחלטה ניתנה כלאחר יד וללא שיקול דעת.