בית המשפט העליון שב וקורא למחוקק (יום א', 17.8.14) להעביר לבתי המשפט המחוזיים את הסמכות לדון בערעורים על החלטותיהן של ועדות ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין. כיום הסמכות מצויה בידי בית המשפט העליון, בעוד יתר ערעורי המיסים נדונים בבתי המשפט המחוזיים.
השופט
אליקים רובינשטיין מזכיר, כי כבר לפני ארבע שנים כתב: "כבר נזדמן לנו לומר, כי הפיצול בחקיקת המיסים למינה מוצא את ביטויו בשוני בין הוראות הדין בנושאים שבהם היה מקום לאחידות מטעמים מערכתיים, ואפילו של שכל ישר רחמנא ליצלן. בהקשר הפרוצדורלי, העובדה שהערעור על ועדת הערר הוא לבית משפט זה דווקא, לדידי אין לה טעם של ממש. לעניין זה, קשה להבין מדוע בחוקי מס שונים ערכאות הערעור שונות ללא טעם מבורר על פניו".
רובינשטיין מוסיף: "בדיון לפנינו נמסר, בתשובה לשאלתנו, כי הנושא מצוי על המדוכה. נקווה כי מלאכה זו תבוא אל סיומה במהרה בימינו שלנו. המשימה אינה קשה כלל".
בשולי הדברים חוזר רובינשטיין על הערה נוספת שכתב לפני ארבע שנים: "לא אמנע לומר כי ראוי למצוא - אם טרם נמצא - להסכם (או עסקת) קומבינציה שם עברי, הן לשם כבודה של לשוננו והן כדי שלא יהא מי שיערב מונח זה עם ביטוי העגה הנפוץ 'קומבינה', שמשמעו אינו חיובי, ועניינו דרך נפתלת להשגת תוצאה; למונח אחרון זה כבר הומצא פועל ('לקמבן'), וכל השומע תצילינה אוזניו".
הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של אליהו קימחי על החלטת ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניין סיווג עסקת מקרקעין שביצע. שתי הערכאות קבעו, כי מדובר בעסקת קומבינציה. בית המשפט העליון (רובינשטיין והשופטים
יורם דנציגר ודפנה ברק-ארז) חייב את קימחי בהוצאות בסך 10,000 שקל. את קימחי ייצג עו"ד אלי גאון, ואת המדינה - עו"ד טליה נעים.