משפחה ממוצעת "מצליחה" לחסוך 121 ש' בחודש

121 שקל - זהו הסכום החודשי שמצליחה משפחה ממוצעת בישראל לחסוך נכון לסוף 2013 - כך עולה מממצאים ראשונים מתוך סקר הוצאות משקי-הבית לשנת 2013 שפרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הסקר קובע כי ההכנסה נטו של משק-בית בישראל עמדה בסוף 2013 על 14,622 שקל, בעוד שההוצאה הכוללת של אותו משק-בית הגיעה ל-14,501 שקל.

סעיף ההוצאה המרכזי בסל ההוצאות של משפחה ממוצעת היה הדיור, ואחריו הוצאות תחבורה ותקשורת ומזון.

הסקר מבוסס על מדגם של 9,507 משקי-בית, המייצגים כ-2,322,000 משקי-בית באוכלוסייה. אחוזי ההשבה לסקר היו 81.3%.

מהסקר עולים גם כמה נתונים מעודדים: ההכנסה הכספית ברוטו למשק-בית עלתה ב-2013 ב-5.2% לעומת השנה הקודמת, בעוד שההוצאה הכוללת לתצרוכת עלתה רק ב-0.1%.

הסיבה העיקרית לעלייה המזערית בהוצאות היא ירידה מפתיעה של 5.6% שנרשמה בהוצאות בסעיף הדיור, סעיף ההוצאה המרכזי של משק-הבית. במונחים ריאליים מדובר בירידה חדה אף יותר של 8.3%.

לעומת זאת, ההוצאה על מזון עלתה ב-2013 ב-5.5% (לעומת 2012). ההוצאות על תחבורה עלו ב-4.7%, וההוצאות על בריאות עלו ב-5.5% לעומת השנה הקודמת.

צמצום מסוים נרשם גם בפערים בחברה: מדד ג'יני למדידת אי-שוויון בין משקי-הבית לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית ירד באופן מובהק בשנת 2013 ועמד על 0.363 נקודות (כלומר חלוקת ההכנסות במשק שוויונית יותר ב-2013 לעומת השנים הקודמות).

ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק-בית הגיעה בשנת 2013 ל-17,711 שקל. כ-78% מהכנסות משקי-הבית מקורן בעבודה, כ-12% בקצבאות ובתמיכות, והיתר בהון, פנסיות וקופות גמל.

במשק-בית שבראשו שכיר ההכנסה הכספית נטו היא 16,422 שקל לחודש, וההוצאה הכספית היא 12,612 שקל לחודש.

במשק-בית שבראשו עצמאי ההכנסה הכספית נטו היא 17,935 שקל לחודש, וההוצאה הכספית היא 15,142 שקל לחודש.

במשק-בית שבראשו אדם לא עובד ההוצאה הכספית היא 6,798 שקל לחודש, וההכנסה הכספית נטו היא 6,956 שקל לחודש.

מניתוח ההוצאות וההכנסות לפי עשירונים עולה כי שלושת העשירונים הנמוכים נמצאים במינוס ממוצע של 234 עד 2,578 שקל לחודש, בעוד ששני העשירונים הגבוהים נהנים מפלוס חודשי של 13,310 ו-6,720 שקל.

בלמ"ס מסבירים זאת בין היתר בכך שנתוני ההכנסות בסקר אינם כוללים הכנסות חד-פעמיות כמו ירושות ומשיכות מתוכניות חיסכון. נכללות רק ההכנסות הכספיות המדווחות לסוקר, ולא נכללות הטבות כמו הנחות בחינוך ובארנונה.

חשוב להדגיש כי נתונים אלה אינם כוללים את הוצאות הדיור, כך שניתן להניח כי היקף המשפחות שהכנסותיהן החודשיות נמוכות מהוצאותיהן גדול בהרבה.

מהשוואת ההוצאה הממוצעת לתצרוכת בין שני העשירונים העליונים לשני העשירונים הנמוכים ביותר נמצא כי ההוצאה למשק-בית בחמישון העליון הייתה 22,142 שקל לחודש - פי 2.5 מההוצאה בחמישון התחתון (8,878 שקל לחודש).

פערים גדולים בין העשירים והעניים נמצאו בהוצאות על תחבורה ותקשורת (פי 4.3), בריאות (פי 3.5) וחינוך, תרבות ובידור וכן בריהוט וציוד לבית (פי 3).

פערים קטנים יחסית בהוצאות בין עניים לעשירים נמצאו בהוצאה על מוצרים בסיסיים כמו סעיפי המזון (פי 1.5) וההלבשה וההנעלה (פי 1.8). יותר מרבע מסך ההוצאה של שני העשירונים הנמוכים (26.9%) מופנית למזון ולהלבשה והנעלה, לעומת 16.8% מההוצאה לתצרוכת בשני העשירונים העליונים.

הפערים בין העשירון העליון לתחתון בהכנסות הכספיות נטו גבוהים הרבה יותר מהפערים בהוצאות הכספיות (ההוצאה הכספית בעשירון העליון היא פי 2.9 מההוצאה בעשירון התחתון, וההכנסה הכספית נטו בעשירון העליון היא פי 7.7 מההכנסה בעשירון התחתון).

"מדד ג'יני" למדידת אי-שוויון בין משקי-הבית לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית עמד בשנת 2013 על 0.363 נקודות. בלמ"ס מדגישים כי "מדד ג'יני" ירד בשנת 2013 ב-3.7%, כלומר חלוקת ההכנסות במשק שוויונית יותר ב-2013 לעומת השנים הקודמות.

נתונים על מוצרים בני-קיימא מראים כי בכ-95% ממשקי-הבית בישראל יש לפחות טלפון נייד אחד. ב-80.7% ממשקי-הבית יש מחשב, ב-26.1% יש מחשב לוח (טאבלט), ו-70.6% מחוברים לאינטרנט.