כחלק מבחינת עומק המתקיימת בוועדת החוץ והביטחון בנושא מבצע "צוק איתן", ערכה (יום ב', 3.11.14) ועדת המשנה לכוח אדם ולהכשרות דיונים שהתמקדו בהנחיה שניתנה במספר יחידות במהלך המבצע לחייב חיילים לכתוב מכתבי פרידה למשפחותיהם, כפי שהוא לידיעתם של מספר חברי כנסת בוועדה, וכן דיון נוסף לבחינת תפקודו של מערך בריאות הנפש של צה"ל במהלך המבצע.
לדיון נדרשו להגיע נציגי בצה"ל שבכוחם להסביר את השיקולים השונים שעמדו מאחורי ההנחיה המדוברת. אולם בפתח הדיון התברר לחברי הכנסת כי צה"ל נמנע מלשלוח נציג רלוונטי לדיון המדובר. לטענת יו"ר הוועדה, ח"כ עמר בר-לב, הדרישה מחיילים לנסח מכתבי פרידה היא תופעה מטרידה מאוד ואילו ההחלטה של צה"ל שלא לשלוח נציגים לדיון מוכיחה כנראה שהצבא לא מבין את משמעות ומורכבות הפקודה.
נציב קבילות החיילים במשרד הביטחון,
יצחק בריק, אמר כי הפקודה לנסח מכתב פרידה טרם היציאה לקרב מגבירה את החשש והפחד של החיילים אפילו יותר מעצם היציאה לקרב.
פרופ' אסא כשר, שניסח את הקוד האתי של צה"ל, ביקר אף הוא את ההנחיה וטען כי מדובר בפקודה לא מקצועית משום שמפקדים בשטח לא אמורים לדעת מה עובר בנפשו של חייל. לדבריו, ישנן משפחות שמכתב כזה יכול לייסר אותן מאוד.
ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, אל"מ קרן גינת, טענה אף היא, כי אם אכן הנחיה כזו ניתנה, הרי שלא ניתן לחשוב שיש בדבר כדי לחזק את החיילים, נהפוך הוא. עוד הוסיפה אל"מ גינת בדיון נוסף בנושא פעילות מערך בריאות הנפש במהלך מבצע "צוק איתן" כי עוד לפני המבצע המערך פיתח סידרה ייעודית שתכליתה לתת ללוחמים כלים מקצועיים כדי להתמודד עם מצבים נפשיים מורכבים בשדה הקרב. טרם המבצע הספיק המערך להכשיר כ 70 אחוז מהחיילים בסדנה זו ועל פי הנתונים שנאספו היו עשרות מקרים שבהם חיילים ומפקדים השתמשו בכלים אלו במהלך המבצע.
יו"ר הוועדה, ח"כ בר-לב, סיכם את היעדרות נציגי צה"ל ואמר כי נראה שצה"ל כלל אינו מוטרד מהנושא ולפיכך בחר גם שלא לתחקר אותו, מה שהופך את העניין לחמור אף יותר. ההחלטה שלא לשלוח נציג לדיון היא בגדר ביזוי הכנסת. מנגד הוסיף יו"ר הוועדה כי ניכר באופן ברור כי מערך בריאות הנפש של צה"ל עבר שיפור משמעותי ובכלל זה בכל הנוגע לתהליך ההכרה של במשרד הביטחון בחיילים שנפגעו בנפשם.