נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, מתנגד להצעת החוק לפיה תוכל הכנסת לשוב ולאשרר חוק שבוטל בידי בג"ץ. גרוניס אומר (יום ב', 10.11.14), כי גם אם יאושר חוק זה - יש לקבוע שהרוב הדרוש יהיה גבוה מ-61 חברי כנסת. הוא דיבר בטכס השבעת שופטים בבית הנשיא, בו הושבע בין היתר
מני מזוז לשופט בבית המשפט העליון.
גרוניס היה בדעת מיעוט בבג"ץ חוק המסתננים השני, בו שב בג"ץ וביטל את החוק לאחר שכבר תוקן בידי הכנסת, באומרו שמדובר במתחם שיקול הדעת של הרשות המחוקקת. עם זאת גרוניס מדגיש כעת, כי הוא תומך בביקורת שיפוטית על החקיקה, שכן "בית המשפט הוא המחסום האחרון שיכול למנוע מן הרוב לפגוע ביחידים ובקבוצות מיעוט".
עוד דוחה גרוניס את הגישה, לפיה קבוצת שופטים שלא נבחרו יורו על ביטול חוק שקבעו נבחרי העם. הוא מזכיר את דבריו של מנחם בגין משנת 1952, לפיהם רוב פרלמנטרי עלול להוות מסווה לעריצות השלטון, ולכן יש לקבוע את "החירויות האזרחיות כ'חוק היסוד' או 'חוק עליון', ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תקפו של חוק, הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות".
גרוניס מדגיש: "הוראה המאפשרת לכנסת לקבוע, כי חוק מסוים יהיה תקף על-אף פסיקת בית המשפט, עלולה להוביל לכך שבית המשפט לא יוכל להגשים את תפקידו ולשמש מחסום אחרון מפני עריצות הרוב". הוא מזכיר, כי מנגנון כזה קיים רק בקנדה, שם נוצר על-רקע מציאות פוליטית מורכבת ולא נעשה בו שימוש ב-32 שעברו מאז נחקק - למרות שבית המשפט העליון ביטל עשרות חוקים.
"יש לשקול את קביעתה של פסקת התגברות לא כמהלך העומד בפניי עצמו, כתגובת נגד לפסיקה זו או אחרת, אלא אך כחלק מהסדרה כוללת של הליך החקיקה בישראל, במסגרת חוק-יסוד: החקיקה", מוסיף גרוניס. "בהתחשב בכך שהרוב הרגיל של חברי הכנסת הוא 61 חברי כנסת, ובהתחשב בכך שמספרם של חבריי הקואליציה הוא 61 חברי כנסת לפחות, ברור הוא שנדרש רוב משמעותי מעל 61 חברי כנסת על-מנת להצדיק פגיעה בחוקי היסוד".
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
