משרד החקלאות ופיתוח הכפר מקדם שורת תיקונים לחוק צער בעלי חיים הנוגעים לאופן יישום החוק ואכיפתו. תזכיר חוק הופץ (יום ד', 3.12.14) להערות הציבור, ולאחר מכן הוא יובא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה.
תזכיר החוק קובע חובה נרחבת על בעלים של בעל חיים או על המחזיק בו, למנוע התעללות בו ולספק לו את צרכי מחייתו ולדאוג לבריאותו, המוגדרת כחובה בסיסית של בעלים או מחזיק של בעל חיים לתת לבעל החיים שבחזקתו טיפול ראוי ולדאוג לצרכיו. הפרת הוראה זו תהווה עבירה פלילית אם נגרם לבעל החיים סבל. בנוסף, תיקון החובה תאפשר הטלת אחריות פלילית על תאגיד המחזיק או אחראי על בעל חיים בגין הפרת החובה האמורה, וזאת אף אם לא ניתן לייחס את העבירה לבעל תפקיד מסוים בתאגיד.
תיקון נוסף מציע לקבוע כי ניתן יהיה לתפוס בעל חיים לפי החוק לא רק אם יש יסוד סביר לחשוד שנעברה בו עבירה לפי החוק, אלא גם בשל החשד שעומדים לעבור בו עבירה כאמור. תיקון זה בא לתת מענה למצבים בהם יש צורך למנוע את העבירה לפני התרחשותה באמצעות תפיסת בעל החיים.
פיקוח ואחריות
תיקון מוצע נוסף לחוק הינו להרחיב את האיסור הקיים על ביצוע חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי, שתקף כיום בעיקר לזנבות ואוזניים, גם על קעקוע או צביעה באמצעי הפוגע ברקמה חיה או חודר לתוכה.
מהניסיון שנצבר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר באכיפת חוק צער בעלי חיים, התעורר הצורך לקבוע הסדרים שיטילו חובות פיקוח ואחריות על נושאי משרה בתאגידים העוסקים בבעלי חיים. מטרת חובת הפיקוח להתמודד עם המרחק שבין הדרג הבכיר של התאגיד לבין העובדים שמוציאים לפועל את פעולת התאגיד בשטח באמצעות יצירת התמריץ הנדרש אצל הגורמים השולטים בפעילות התאגיד על-מנת שיוודאו כי הוראות המוטלות על התאגיד אכן יבוצעו בשטח.
תיקון נוסף מציע לקבוע כי במקרים מסוימים ניתן יהיה להכיר במתקן כ"מתקן מוגן" אד-הוק, בכדי לתת מענה למצבים בהם נתפסו בעלי חיים שאין בנמצא מתקנים מוגנים קיימים שהוכרו ויש בהם תנאים הולמים להחזקתם.
תנאים נאותים
תיקון נוסף, קובע כי הסמכות לקבוע אם התקיימו התנאים להחזרת בעל חיים לבעליו או למחזיק בו, תהיה של ה"ממונה" לפי החוק בלבד. לצד יתר התנאים המצטברים שמאפשרים החזרת בעל החיים למחזיקו, יהיה חייב המקום אליו מועברים בעלי החיים לכלול תנאים נאותים להחזקתו. במטרה למנוע מצב בו ייעברו בו עבירות נוספות לאחר החזרתו, עקב היעדרם של תנאים מתאימים להחזקתו ולטיפול בו.
תיקון חדשני נוסף דורש, במפורש, כי השיקול של מניעת פגיעה ברווחתם של בעלי חיים, על-אף שהוא אינו בין מטרותיו של חיקוק מסוים, הוא שיקול לגיטימי ובעל משקל שעל כל בעל סמכות בתחום הטיפול והרגולציה על בעלי חיים לשקול אותו כשיקול רלוונטי בהחלטותיו.
במסגרת התיקון לחוק מוצע לאפשר לממונה לפי החוק להאציל את סמכותו כממונה לרופאים וטרינרים נוספים, בכדי לאפשר את הגדלת הטיפול בנושא צער בעלי חיים ולהרחיבו, ובלבד שימונו מקרב עובדי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
תזכיר חוק לשיפור ההגנה על בעלי-חיים
משרד החקלאות הפיץ היום תזכיר של תיקון לחוק צער בעלי-חיים, אשר אמור לחזק את האחריות של המחזיקים בעלי-חיים לדאוג להגנתם ולצורכיהם – הן כאשר מדובר באנשים פרטיים והן כשמדובר בתאגידים.
עמותות אנונימוס ותנו לחיות לחיות מגיבות
"קיבלנו את תזכיר החוק ברגשות מעורבים – מצד אחד, הוא מטפל בנושאים שהוזנחו במשך שנים רבות ומשפר את הניסוח שלהם בחוק, ועל כך אנחנו מברכים. מצד שני, ציפינו שתזכיר החוק יכלול נושאים הרבה יותר מהותיים ויבצע תיקונים הרבה יותר משמעותיים.
פרסום תזכיר חוק היה אמור להיות הזדמנות ליצירת שינוי עמוק במצבם של בעלי החיים בישראל, אך למרבה האכזבה זה לא המצב. כמו-כן, נושאים חשובים שסוכם שיופיעו בתזכיר החוק לא מופיעים בו, כמו למשל החמרת הענישה על עבירות התעללות בבעלי-חיים.
בכוונתנו להעביר למשרד החקלאות את הערותינו לנוסח שפורסם להערות הציבור, ולוודא שתכלית התיקון תהיה להגביר את ההגנה על בעלי החיים, ולא לגרוע ממנה. אנו מבקשים להדגיש, כי הבעיה המרכזית בנוגע לחוק צער בעלי חיים היא עצם העבודה שמשרד החקלאות אחראי עליו, תוך יצירת
ניגוד עניינים חמור בין תפקידו לקדם את תעשיית המזון מהחי שמבוססת על פגיעה בבעלי חיים לבין תפקידו להגן על אותם בעלי חיים. לכן, נמשיך גם בכנסת הבאה לקדם את העברת סמכויות ההגנה על בעלי החיים למשרד להגנת הסביבה".
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
