ההקלטות שביצעה שולה זקן של שיחותיה עם אהוד אולמרט קבילות כראיה, למרות שהיא שיקרה לגבי המניעים שהביאו אותה לבצע אותן. כך קובע (יום ב', 30.3.15) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, יעקב צבן. הוא מנתח את ההקלטות לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה לקבילות של ראיות כאלו, ומגיע למסקנה שהן עומדות בכולם.

לדבריו, "זקן אכן כיזבה לא מעט בכל הקשור לסיבות שגרמו לה להקליט, למחיקות, לשמיעת ההקלטות או אי-שמיעתן. אולם אין בכך כדי להשפיע על קבילותן. בוצעו מחיקות רבות להן התכחשה או שלא נתנה הסברים של ממש. טעמיה לעצם ביצוע ההקלטות היו סתומים, מעורפלים, מתחמקים. אולם בכל הקשור להקלטות הרלוונטיות לענייננו, לא נמצאו סתירות של ממש ואף לא נטען כי שינתה את תוכנן, ניסתה לעבדן או אף חשבה על כך. נשוב ונדגיש, כי גם בשיחות הרלוונטיות וגם בשיחות האחרות הרבות שכן נמצאו במכשירים ונמסרו להגנה, לא באה טענה כלפי זקן עצמה על עיבוד או שינוי תוכן".


אולמרט לא הכחיש את זיהויו


לדברי צבן, "זיהוי המשוחחים בהקלטות אינו שנוי במחלוקת. הקולות מוכרים, העידה על כך שולה זקן ואף לא נטען, כי המשוחחים אינם שולה זקן ואהוד אולמרט. אולמרט מצידו לא העיד ולא הכחיש, כי הקול הנשמע בהקלטות הוא קולו.

"השיחה בין השניים נשמעת כשיחה רצונית, ללא כפייה, ללא פיתוי, של שני אנשים המכירים היטב זה את זה. אמירתה של שולה זקן כי משכה את אולמרט בלשונו, נאמרה בצורה צינית ואינה משתקפת בשיחות. המאזין להן, ובוודאי לשיחה מחודש מאי 2011, מבין היטב כי אולמרט, הנאשם, הוא המוביל את השיחה ודבריו נאמרים בחופשיות", קובע צבן.

צבן דוחה את הטענות הטכניות הרבות שהעלתה ההגנה נגד ההקלטות. הוא מקבל את עדותה של רב-פקד שרונה כהן, לפיהם "אין סימני עריכה. הקליקים או הניתוקים שנטענו על-ידי ההגנה אינם אלא תזוזה של דפים או נגיעה של אחד המשוחחים... דבריה של העדה היו חדים וברורים, בעיקר בכל הנוגע לרצף השיחה ולרצף הקולות וללא שום סתירה מהותית".

לעומת זאת, "הטענות הרבות שהושמעו על-ידי מומחה ההגנה בדבר שינויים במכשיר ובכמות ההקלטות שנמחקו, אינן מתייחסות להקלטות הקיימות. למעשה, התקיפה של ההגנה היא תקיפה עקיפה. קרי, תקיפת המכשירים, האחסון, המעברים מהמכשיר למחשב וכיו"ב. השיחות הרלוונטיות שהוצגו לפנינו לא נבדקו לגופן על-ידי ההגנה הן בתוכן והן בצד הטכני. הקלטות רבות שלא נמחקו נמסרו להגנה, אך לא נטען כי תוכנן שונה, נערך, קוצר או עובד. הטענה העיקרית של ההגנה הינה כי קיימת אפשרות תיאורטית של עיבוד, אולם זו נשארה בגדר טענה בלבד".


ההקלטות עצמן לא הותקפו


לדברי צבן, "ההגנה מצאה במכשירי ההקלטה פריצות שהן רגילות ומקובלות כמעט לכל מכשיר, פגמים, מחיקות, שינויים ותוספות, העתקות והעברות, אך כל אלה, לענייננו תיאורטיים. מלבד פוטנציאל של חשש לכאורה לאפשרות עריכה, אין סימן ממשי כלשהו לשליפת שיחות, לעריכתן, לעיבודן ולשינויין. הצד התוכני והמהותי לא נבדק על-ידי ההגנה.

"...ההגנה בחרה להשמיע מומחה מחשבים בלבד ולא מומחה אחר, שיבדוק את ההקלטה עצמה ויראה האם נעשו בה שינויים מבחינת הקול, הרעשים והתוכן. הנאשם לא העיד ולא אמר דבר על עצם השיחה או השיחות שקיים עם שולה זקן ועל-כן אין טענה מפיו כי הקלטה אינה מהימנה ואינה נכונה או כי הדברים נאמרו שלא מרצונו".

צבן מסכם פרק זה: "שולה זקן העידה ואמרה שביצעה את ההקלטות, לא ערכה אותן, לא עיבדה אותן ולא נגעה בהן. מומחית התביעה, רפ"ק שרונה כהן, מומחית מנוסה לקול, בדקה היטב את השיחות הרלוונטיות (וגם אחרות) וקבעה שלא נמצאו בהן תוספת, השמטה, שינוי או עיבוד. כך קבעה הן לפי קולות המדברים, הן לפי רעשי הרקע אותם יכולה לראות גם בצורה גרפית, והן על-פי התוכן, ואכן, תוכן השיחות הוא רציף, הגיוני ומדובר בדו-שיח.

"...על-פי הפסיקה, מרכז הכובד בסוגיית הקבילות אינו עוד בפרטים הטכניים אלא בשלמות ההקלטה וגם אם ישנם פגמים או ליקויים אין בהם כדי לפסול את קבילות ההקלטה. בענייננו הוכח כי למרות פגמים שוליים במכשירי ההקלטה ומחיקות רבות, ההקלטות הרלוונטיות עצמן הן שלמות, אותנטיות, לא עובדו, לא בוצעו בהן שינויים ועל כן הן קבילות כראיה".