"בית המשפט ניסה להימנע מהכרעה, עת עסקינן בנתבעת שהיא עורכת דין ושממצאיו עלולים להשפיע על עתידה המקצועי, אולם ניסיונות אלו עלו בתוהו". כך אומר (17.3.15) שופט בית משפט השלום בתל אביב, אבי שליו, בפסק דין בו חייב את עו"ד הלנה קיל להחזיר ללקוחותיה 150,000 שקל שגנבה מהם.

יונתן טוני ואולגה ירוצקי טענו, כי קיל שלחה את ידה בכספי נאמנות שהופקדו בידיה. השניים גם התלוננו נגדה במשטרה, ובהליך משמעתי היא הושעתה למספר שנים מלשכת עורכי הדין. קיל טענה, כי קיזזה מכספי הנאמנות שכר טירחה שטוני היה חייב לה בגין טיפול בתיק אחר, אך שליו דחה את גירסתה בה מצא סתירות ואשר לא נתמכה בראיה כלשהי.

בדיקת News1 מעלה, כי התיק התנהל בעצלתיים, אם כי שליו לא נתן בשום שלב ביטוי כתוב לרצונו שלא "להשפיע על עתידה המקצועי" של קיל - שכאמור כבר הושעתה מחברותה בלשכה. התביעה הוגשה בנובמבר 2010, דיון ראשון התקיים בפברואר 2011, והדיון שאחריו - ביולי 2012. לאחר מכן קיים שליו שני דיונים במאי 2013, ואת הדיון הבא - רק במארס 2014.

באותו דיון כתב שליו בהחלטתו, כי "העיכוב העיקרי נובע מהתנהלותה של הנתבעת", אשר לא צייתה להוראותיו. שליו גם קיים דיון מחוץ לפרוטוקול, ובסיומו הציע לצדדים להסמיך אותו לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. ייתכן שלכך הוא מתכוון באומרו שביקש להימנע מפסק דין שישפיע על קיל. הצדדים סירבו ובספטמבר 2014 התקיים דיון הוכחות ממושך (128 עמודי פרוטוקול מתומלל).

שליו מציין בפסק הדין, כי "יש לזקוף לחובת הנתבעת את התנהלות הקלוקלת בהליך זה, עת נמנעה מגילוי מסמכים שנתבקשו, כגון חשבוניות על קבלת כספי הנאמנות ותדפיס הפעולות בחשבון הנאמנות... ההסתתרות סביב החיסיון נועדה להסוות את המהלכים הקלוקלים שנקטה בהם הנתבעת". למרות זאת, כאמור, הוא ניסה שלא לפסוק נגדה, אלא להביא את הצדדים להסכים לפסק דין של פשרה שלא יהיה מנומק.

יתרה מכך: שליו ממשיך ואומר כי אינו יכול להתעלם "מהממצאים החמורים ביותר שנקבעו כנגד הנתבעת בהליך המשמעתי", אליו לא טרחה להתייצב. "לא סביר, שעורך דין שמואשם במעשים כה חמורים של שליחת יד לכספי לקוח, ואשר התוצאה עלולה להשפיע על המשך עיסוקו, לא יתגונן וימנע מלמצות את ההליך המשפטי עד תומו, וכך יותיר על-כנן קביעות קשות שיש להן השלכה מכרעת על עתידו המקצועי (שהרי בגזר הדין הושעתה הנתבעת מלשכת עורכי הדין)", מעיר שליו.

שליו חייב את קיל גם לשלם לתובעים הוצאות בסך 20,000 שקל, והסמיך אותם לבקש בנפרד החזר של ההוצאות בהן נשאו כדי להגיע ארצה למתן עדות, "למרות שניתן היה להימנע מכך בהסדר דיוני הוגן". את התובעים ייצג עו"ד ולדימיר מיסיוק, ואת קיל - עו"ד מיכה בר.