"התקשוב הצה"לי מציל חיים באסון הטבע בנפאל באופן הבסיסי ביותר. אנחנו מסייעים לצוותי הרפואה בשטח לקיים עם צוותי הרפואה בישראל תקשורת רציפה, כולל חזותית - ובזמן אמת", כך אמר סא"ל עומר כהן, מפקד גדוד אמירים, בראיון ל'אנשים ומחשבים'. אמירים הוא גדוד הקשר המטכ"לי באגף התקשוב, וחייליו היו בין אלה שנסעו כחלק ממשלחת החילוץ וההצלה הישראלית לנפאל.

לדבריו, "חלק ממשימות הגדוד הן לעסוק בתקשורת לווינית - גם בצד הקרקעי, של קליטת המסופים, וגם בצד הטקטי, של הפעלת מסופים ניידים בשטח. אנחנו מפעילים מסופים לוויניים מסוגים שונים - גם רחבי סרט וגם צרי סרט. חלקם גלגליים וחלקם עם ערכות נפרסות". על-פי סא"ל כהן, "הגדוד היה שותף לאורך השנים לכל המשלחות הגדולות של פיקוד העורף - במבצעי חילוץ והצלה בארמניה, טורקיה, האיטי והפיליפינים".

"המשימה המרכזית שלי, כמג"ד, היא להוציא צוות שיחבר את המרחב הטקטי בו מבוצעות פעילויות החילוץ לתוך שדרת התמסורת", אמר סא"ל כהן. הוא ציין כי "גדוד אמירים מהווה חלק מחושן, שהוא 'בזק' הצה"לי. חושן אחראי על שדרת התמסורת הנייחת ועל המערך הנפרש - שדרת התמסורת הניידת. אנחנו מאריכים את זרוע השליטה ממרחב התקשורת הנייחת לניידת, ובכך מחברים את המשימה לליבה הצה"לית. אנחנו מתייחסים לפעילות כאל כל מבצע צבאי".

הוא פירט את שיתוף הפעולה שמתקיים עם הנפאלים: "הגדוד יוצר מולם קשר לטובת מידע מודיעיני על ענייני חילוץ והצלה, כמו גם למתן מענה רפואי. כל מה שקורה בשטח מועבר אחורה, לחמ"ל בו יושב אלוף פיקוד העורף עם גורמי חילוץ, ואלה מנהלים הערכות מצב מול נפאל. אנחנו מחברים ביניהם, על בסיס התמסורת, ומספקים רציפות והמשכיות של המבצע".

"צוות הגדוד בנפאל מפעיל שתי מערכות לוויניות רחבות סרט", אמר סא"ל כהן. הוא ציין כי "בראש הצוות עומדת רס"ן נטלי עזריה, שמנהלת את כל הקשור לתקשוב. זו כבר הפעם השנייה שהיא עושה תפקיד זה: בעבר היא הייתה באסון בפיליפינים. יחד עימה יש שני חיילים שהם הנדסאי אלקטרוניקה. הם קושרים את כל המערכות, גם מערכות רפואיות. אנחנו מספקים יכולת של שיחות ועידה בווידאו מול צוותי רפואה בארץ, לטובת ייעוץ וביצוע ניתוחים ברשת. המידע הקולי והחזותי עובר בזמן אמת".

מערכות עצמאיות

סא"ל כהן הוסיף כי "המערכות עובדות משעות הצהריים אתמול (ג'). הן פועלות על בסיס גנרטור, על-מנת שנהיה עצמאים אנרגטית ולא תלויים בהפסקות החשמל בנפאל. בנוסף, אין למערכות תלות ברשת תקשורת או רשת סלולר מקומית. התקשורת הלווינית מייצרת עצמאות תקשורתית, עם גמישות מבצעית שמופעלת כל הזמן. אנחנו מספקים תקשורת למערכות השו"ב שבצבא".

בנוסף, ציין, הוטסו לנפאל עשרות טלפונים לוויניים, "כך שאם מי מהכוח - רפואי או צוות חילוץ - ירצה לצאת לשטח, הוא יוכל לעשות זאת כשלרשותו סוללות לעשר שעות וגיבוי להפעלת הטלפונים לעוד שעות רבות, עד 30".

"גיבוי תקשורתי נוסף", ציין סא"ל כהן, "הוא בכך שאנחנו מפעילים תקשורת ארוכת טווח (AM) - כחלופה לתקשורת הלווינית".

הוא ציין כי אנשי התקשוב מספקים גם אינטרנט אזרחי ב-Wi-Fi לטובת כתבי התקשורת הישראלים הנמצאים בשטח. "ככלות הכול, צריך לשווק את הפעילות של צה"ל", אמר.

מפקד גדוד אמירים סיים בציינו כי "כוח החילוץ וההצלחה הישראלי מקבל מכלול של שירותי תקשורת: טלפון סלולרי וקווי, גישה לרשת האינטרנט וקשר וידאו רציף. אמצעים אלה הם קריטיים לפעילותה ולהצלחתה של המשלחת בשטח. יצרנו תשתיות ברמה הגבוהה ביותר - שתוכל לשרת את הכוחות. ללא תקשורת, פעילות המשלחת הייתה קשה יותר ומוגבלת. עלינו מוטל לאפשר את פעילותה ואת הקשר שלה לארץ באופן החלק ביותר".