|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
העליון: פינוי בדואים בנגב אינו גירוש
|
דחה ערעור של 13 משפחות על החלטת המדינה לפנות אותן מיישוב בלתי מוכר ליישוב עירוני מוסדר ● קובע: התנהלות המדינה הייתה סבירה, בתום לב ובשקיפות
|
|
עשרות שנות מו"מ [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
יש משהו צורם בהחלטתו של ביהמ"ש העליון לדון בנושא הבדואי רק בשל חשיבותו הציבורית, כאשר השופט אליקים רובינשטיין מציין במפורש, שמבחינה משפטית טהורה - אין כל מקום לדיון כזה. חוסר הנוחות גובר כאשר רובינשטיין אומר שבאולם נכחו אישי ציבור וח"כים ערבים. בית המשפט העליון אינו הזירה לבירור נושאים בעלי חשיבות ציבורית; הזירה לכך הן הכנסת, התקשורת ודעת הקהל. וכאשר נשמע רימוז כאילו נוכחות של פוליטיקאים הובילה את העליון לבזבז זמן שיפוטי על דיון חסר תוחלת והצדקה - זה עוד יותר חמור.
|
|
|
|
פינוי בדואים היושבים בנגב ביישובים בלתי-מוכרים והעברתם ליישובים מסודרים אינו גירוש ואינו הפקרה. כך אומר (יום ג', 5.5.15) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין. לדברי רובינשטיין, "סוגיית הקרקעות בנגב וזכויות המדינה מזה וזכויות האזרחים הבדואים מזה, היא מן הקשות המאתגרות את מערכת הממשל, ומעורבת ברגשות טעונים ובוויכוחים פוליטיים; אך נאמר כבר כאן, כי הכרעתנו תחומה לתיק שלפנינו. אף שאין עינינו ואזנינו אטומות לסוגיות הציבוריות, "הסוגיות הללו חורגות ככלל מתיק זה לעבר ויכוח על המצב בנגב, הבנייה הבלתי-חוקית המסיבית בו מזה, שאין הנוסע בדרכי הנגב יכול שלא להבחין בה, ושגדלה כפורחת, והנסיונות הרבים להסדרה תוך מו"מ מזה. בנשימה אחת נאמר, שברי כי כאשר מדובר בפינוי מי שיושבים בשטח שנים רבות, אין המדובר לא בגירוש ולא בהפקרה, אלא הפינוי המוצע כרוך בהצעות שונות של מעבר, בינוי, פיצוי ואפשרות מגורים". הדברים נאמרו בחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את ערעורן של 13 משפחות בדואיות המתגוררות (כבני-רשות ולא כמסיגי גבול) באזור נחל יתיר שבצפון הנגב, נגד ההחלטה לפנותן מאדמותיהן. המדינה מנהלת מו"מ עם משפחות אלו מאז שנות ה-80 והציעה להן לעבור ליישוב העירוני חירן העומד לקום באותו איזור, אך הן סירבו. בית המשפט העליון החליט, באופן יוצא דופן, לדון בנושא בגלגול שלישי לאחר שתביעותיהן של המשפחות נדחו בעשר השנים האחרונות בידי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. רובינשטיין מציין, כי ההסכמה לדון בערעור נובעת רק מרגישותו הרוחבית של הנושא (הוא מעיר, כי באולם נכחו חברי כנסת ערבים ואישי ציבור אחרים), שכן מבחינה משפטית - לא היה מקום לדיון כזה. לגופם של דברים קובע רובינשטיין, כי המדינה נהגה בסבירות, תום לב ושקיפות בטיפולה בעניינן של המשפחות, וכי בית המשפט העליון אינו המקום לתקוף את ההחלטות התכנוניות - בהן נוטה בית המשפט שלא להתערב. השופט ניל הנדל הסכים עם רובינשטיין, בעוד שהשופטת דפנה ברק-ארז סברה בדעת מיעוט שיש לדון מחדש בפיצוי למשפחות בשל כשלים שמצאה בהתנהלות המדינה. את המשפחות ייצגו עוה"ד חסן ג'בארין וסוהאד בשארה, ואת המדינה - עוה"ד משה גולן והאני טרודי. |
| תאריך:
|
06/05/2015
|
|
|
עודכן:
|
06/05/2015
|
|
איתמר לוין
|
|
העליון: פינוי בדואים בנגב אינו גירוש
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
נתן קורש מדרך עוז
|
20/08/15 11:33
|
|
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז שנבחרתי לכנסת לפני מספר שבועות אני מוצא את עצמי מסתובב בארץ מאוהל לאוהל. אלה אוהלים של מחאה על הריסת בתי מגורים של משפחות ערביות או על הוצאת צווי הריסה נגדם. בתים אלה נבנו על אדמתם הפרטית, אך בשל מחדל מתמשך ואף מכוון של רשויות המדינה לא ניתן היה להוציא להם היתרי בנייה. אוהלים אלה הם סמל לחוסר הצדק והאפליה המתמשכת. אוהל בכפר כנא, אוהל באום-אלפחם, אוהל בקלנסואה אוהל בטייבה, אוהל בדהמש, ואוהלים-אוהלים בנגב.
|
|
|
|
|
[אומר מילים בשפה הערבית] אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באתי לכנסת עם דרישה לשוויון לא רק בספר החוקים, אלא שוויון אמיתי. באתי, רוצה את יישומו הלכה למעשה בכל תחומי החיים ולכל האזרחים, ערבים כיהודים, דתיים כחילוניים. כאיש מאמין, מהמסורת והדת שלי למדתי כי בני אדם נבראו שווים ובני חורין.
|
|
|
|
|
אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני, ברשותכם, אהפוך את הסדר, אני לא יודע מה מקובל, אבל אשתי היקרה וחמשת ילדיי כבר מחכים לנאום הזה הרבה זמן, אז במקום להתיש אותם לחכות לסוף הנאום אני באמת אומר להם תודה רבה מאוד על הרבה מאוד שנים שהם משלמים מחירים כבדים.
|
|
|
|
|
כנסת נכבדה, היום אני נעמדת מולכם על דוכן זה, והרגשת אחריות כבדה על כתפיי. ובאותה עת המון תקווה בלבי שאוכל דרך המקום החדש והמכובד הזה, קודם כל לייצג את העקרונות שלי ואת כלל הנשים והגברים, החברות והחברים, הערבים הפלשתינים והיהודים הישראלים, העובדים והעובדות, וכלל הציבור המאמין בדרכי השלום, השוויון והצדק החברתי. אני נרגשת לעמוד פה ולהמשיך את דרכם של הגדולים מחברי הבית הזה ממפלגתי, המפלגה הקומוניסטית וחד"ש. החברים: תאופיק טובי, מאיר וולנר, תאופיק זיאד, אמיל חביבי, וייבדלו לחיים ארוכים: תמר גוז'נסקי, מוחמד ברכה ושאר החברים. גאה לעמוד כאן, ובראשי מהדהדות מילותיהן של חברותיי למאבק באלימות ובכל צורות הדיכוי, נשים פמיניסטיות חזקות ערביות ויהודיות: אנחנו נהיה שם איתך על הדוכן, וקולך יהיה קולנו.
|
|
|
|
|
השנה היא 2025. תוכנית העשור למלחמה בַּגזענות ובאי-שוויון נשאה פרי. מאות אלפי מועסקים ערבים חדשים השתלבו בַּשוק הפרטי, בַּהייטק ובַשירות הציבורי. הפערים החברתיים בין האזרחים הערבים והיהודים הצטמצמו פלאים, והכלכלה משגשגת לטובת כל התושבים. היהודים לומדים ערבית, הערבים שוקדים על העברית. תלמידים יהודים וערבים מתוודעים לגדולי אנשי הרוח והוגי הדעות של שני העמים. היישובים הערביים זכו לתוכניות מתאר, שחוסכות מתושביהם את מפּח הנפש של הריסת בתיהם.
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
