כאשר הוצא צו הריסה מינהלי, יש לבצעו במהירות וביטולו אפשרי רק בנסיבות יוצאות דופן. כל התנהלות אחרת מעבירה מסר בעייתי בנוגע לשלטון החוק. כך אומרת (יום א', 14.6.15) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.
ברק-ארז אומרת: "אי-ביצוע של צו הריסה מינהלי או
דחייה נמשכת של ביצועו חותרים תחת המטרה שלשמה הוא הוצא - טיפול מהיר בעבריינות בניה - ומעבירים מסר בעייתי בכל הנוגע לאכיפה ולשלטון החוק. ניתן אפוא לומר שההחלטה לעשות כן צריכה להיות מבוססת על טעמים מיוחדים".
ברק-ארז מסכימה עם המדינה, שבדרך כלל ביטול או דחייה של צו הריסה מינהלי מחייבים "גילוי של עובדות חדשות", אך מוסיפה: "נראה שלא יהיה זה נכון לתחום באופן כה מדוקדק את האפשרות לעשות כן". לדבריה, ייתכן שיהיה מקום לאותו צעד נדיר גם אם חל שינוי מהותי בנסיבות, ובכלל זה במצב התכנוני באותו איזור.
ברק-ארז שבה ומדגישה: "מכל מקום, צריך להיות ברור שדחייה או ביטול של צו הריסה מינהלי הם החריג ולא הכלל. אין להלום מצב שבו אך 'מחשבה מחודשת' תוכל לשמש בסיס, בהבל פה, לאי ביצועו או לדחייתו של צו ההריסה המינהלי".
עוד קובעת ברק-ארז, כי אם מבקש יו"ר הוועדה המקומית לבטל צו הריסה מינהלי - עליו לחזור לאותו תהליך בו הוצא הצו. לכן, אם הצו הוצא על-פי הוראתו של יו"ר הוועדה המחוזית - יש צורך בהסכמתו של האחרון כדי לבטל את הצו או לדחות את ביצועו.
הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון לקבל (בגלגול שלישי) את ערעורה של המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. מדובר במקרה בו סירב יו"ר הוועדה המקומית עירון להוציא צו הריסה מינהלי למבנה שנבנה שלא כחוק, ובשל כך הורה לו יו"ר הוועדה המחוזית חיפה להוציא את הצו. יו"ר הוועדה המקומית הודיע שאין בכוונתו למלא את הצו, בנימוק שדי באכיפה במישור המשפטי. בית משפט השלום קיבל את עתירת המדינה נגד החלטה זו, בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה ובית המשפט העליון החזיר על-כנה את החלטת המחוזי.
עבריין הבנייה, עמאר חג' יחיא, חויב בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל לאחר שבר-ארז העירה, שאין זה מקובל להטיל הוצאות אישיות על פקיד ציבור (במקרה זה - יו"ר הוועדה המקומית). השופטים
יורם דנציגר ו
מני מזוז הסכימו עם ברק-ארז. את המדינה ייצגו עוה"ד ציון אילוז ויעל פרידמן, ואת חג' יחיא - עו"ד ראיד מחאמיד.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
