ועדת השרים לחקיקה אישרה (יום ב', 15.6.15) את החוק המכונה "חוק איקיוטק" (על שם החברה שגבתה חיובים מופרזים עבור שירותי תוכן) שנועד להגן על אזרחים במצבים בהם מנסים לגבות מהם חובות שמוטלים בספק, תוך החלת ריביות מופרזות. העוסק יהיה מחויב לשלוח התראת תשלום לצרכן הרשום אצלו, בדואר רשום עם אישור מסירה, הכולל פרטים רבים ככל האפשר על החוב. העוסק לא יחל בהליכים משפטיים נגד הצרכן, לפני שמילא אחר הוראה זו.
החוק מבוסס על שתי הצעות חוק דומות, של הח"כים
אורי מקלב ו
משה גפני מ
יהדות התורה ושל ח"כ
יואל חסון מ
המחנה הציוני, והוא מסדיר את אופן ההודעה על קיום החוב ומחייב את החברות להציג מסמך שמוכיח את פרטי התקשורת עם בעל החוב.
בהצעת החוק נאמר כי "לעיתים מדובר בתביעות שאינן מבוססות או בהליכים שננקטו בעקבות עסקות שלא בוצעו בהתאם לדין, למשל עסקות מכר מרחוק שבוצעו ללא גילוי נאות או בלי שנשלח טופס הגילוי הסטטוטורי. לאחרונה אנו עדים לתופעה לפיה צרכנים רבים מקבלים מכתבים מאיימים מעורכי דין, הנשלחים במסגרת הליכי גבייה הנעשים באופן לא תקין. כמו-כן, צרכנים מקבלים מכתבים מאיימים במסגרת הליכי גבייה בהוצאה לפועל, פעמים רבות על לא עוול בכפם, תוך שהם אינם מכירים כלל את החברה אשר בשמה טוענים עורכי הדין לחוב".
עוד נאמר כי "הצעת החוק תבטיח כי לצרכן יהיה מידע מלא כדי להתמודד עם הליכי הגבייה של העוסק, אף אם אלו ננקטים שנים רבות לאחר היווצרות החוב לכאורה. מהלך זה יאפשר לצרכנים הנדרשים לשלם ואינם יודעים או אינם זוכרים בכלל את דבר קיומה של העסקה, להתגונן נגדה כדין. מתן המידע על-ידי העוסק בנוגע לחוב יעלה את הסיכוי שהעוסק יימנע מגביית חוב לא מדויק או לא נכון ואף ימנע עשיית רווח מופרז של עורכי דין על חשבון הלקוחות, כאשר הדבר אינו באמת נדרש".