איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות וועד הפעולה בחברת אלבר ציי רכב מראשון לציון פנו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בבקשה לאסור על הנהלת החברה לפגוע בחברי ועד הפעולה בשל חברותם בוועד ופעילותם במסגרת זו, לחדול מלהתחקות אחר חברי הוועד באמצעות מצלמות ובכל דרך אחרת, ולהימנע מכל התנכלות או הפליה כלפי עובדים על-רקע התאגדותם בארגון עובדים ופעילותם בו, ולהימנע מלעשות שימוש בממלאי-מקום קבועים לשם החלפת חברי הועד הנוקטים בצעדים ארגוניים.
במבוא לבקשה נאמר כי עניינה הוא פגיעה חמורה וקשה בזכות ההתארגנות של עובדי אלבר ובכלל זה פגיעה אישית ומכוונת בחברי ועד הפעולה שהם הכוח המניע מאחורי התארגנות העובדים, על דרך הצבה מכוונת וממוקדת של ממלאי-מקום או עוזרים לחלק מחברי הוועד, כאשר לא יכולה להיות מחלוקת כי ההצבות באו בעקבות נקיטה בצעדים ארגוניים ונועדו לסכל את מהלכי ההתארגנות ולאותת לעובדים מה עתידו של עובד המבקש לממש את זכות ההתארגנות בבחינת "לכל אחד יש מחליף".
לדברי המבקשים, מצעד הפגיעות אינו מתמצה רק בכך, אלא הוא כולל הליכי בירור, שינוי תפקידים, מעקב צמוד אחר חברי ועד הפעולה - על-ידי התקנת מצלמות, התערבות מנהלים בזכות ההתארגנות באמצעות קיום שיחות עם העובדים בדרך דה-לגיטימציה של ועד העובדים ונציגות העובדים.
בפנייה לבית הדין, מצוין כי מזה כחודש נוקטים עובדי אלבר בצעדי שביתה מסוגים שונים הכוללים בעיקרם את השבתת העבודה בכל יום למספר שעות מצומצם, כל פעם בסניף אחר של החברה. זאת בין היתר על-רקע סירוב ההנהלה למשא-ומתן על תוספות שכר.
לאחר שהמשא-ומתן עלה על שרטון וההנהלה המשיכה להחזיק בעמדתה, כי לא יינתנו תוספות שכר בהסכם הקיבוצי ועם כניסת העובדים לצעדי שביתה, בתגובה לכך אימצה לעצמה החברה פרקטיקה ידועה ומוכרת של "סיכול ממוקד" לחברי ועד הפעולה.
זאת בתקווה שבדרך זו תצליח לשבור את רוח ההתארגנות ותוך שבפעולות אלה נשלח מסר חד וברור לשאר עובדי החבר לפיו ההנהלה לא נשארת חייבת ומובילי ההתארגנות והצעדים הארגוניים ישלמו את המחיר, למען יראו וייראו.
בבקשה נטען כי הנהלת החברה נוקטת באופן אישי בצעדים פסולים ואסורים כנגד חברי ועד הפעולה, והחלה פוגעת בכל אחד מהם באופן אישי וחסר תקדים. כך מינתה ההנהלה מלא מקום קבוע ליו"ר ועד הפעולה
שלמה כהן המשמש מנהל סניף מודיעין, מינתה סגן לאחד מחברי ועד הפעולה מנהל סניף רמת בית שמש אשר מהר מאוד הסתבר להיות גם הוא מינוי קבוע של מחליף, מינתה עוזר לחבר ועד הפעולה המשמש כמנהל סניף ירקונים ואשר התוודה כי החברה שיבצה אותו לתפקיד זה על-מנת לעקוב אחר חבר הוועד ולדווח על פעולותיו.
בנוסף התקינה ההנהלה מצלמה לשם מעקב רצוף וישיר אחר שני חברים בוועד הפעולה, וכן היא מונעת מחברי ועד הפעולה ומנציגי ההסתדרות להיכנס לבניין ההנהלה, זאת באמצעות חברת שמירה שהוצבה בכניסה לבניין ובאמצעות ביטול ההרשאה לכניסה בכרטיסי העובד שלהם.
בנוסף נטען בבקשה כי מנהלים בחברה מכנסים עובדים ומוסרים להם דיווחים שקריים על-אודות המשא-ומתן הקיבוצי תוך שהם עושים דה-לגיטימציה לנציגות העובדים, ומציגים אותה באור שלילי ללא בסיס עובדתי אמיתי.
לטענת המבקשים, באמצעות עוה"ד קרן קלפר, יערה צישינסקי וזאב כפיר, הנהלת החברה אימצה לעצמה מדיניות של פגיעה ישירה וכואבת בכל אחד מחברי ועד העובדים מתוך מטרה לסמן לעובדים כי המאבק על זכויותיהם באמצעות מימוש חופש ההתארגנות אינו כדאי, ובאופן כזה גם לחסל את התארגנות העובדים בחברה.
אשר על כן, מתבקש בית הדין לבטל את הפגיעה שנעשתה בחברי ועד העובדים, לאסור על כל פגיעה נוספת, ולחייב את הנהלת אלבר להמשיך ולנהל את המשא-ומתן הקיבוצי עם נציגות העובדים מבלי להשתמש באמצעים פסולים לפגיעה בחופש ההתארגנות של העובדים, ולפגיעה בתנאי העבודה והשכר, ובביטחון התעסוקתי של נציגיהם.
בנוסף מתבקש בית הדין לחייב את החברה בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בגין כל אחת מההפרות בהן נקטה, ובסך הכול בסכום של 1.8 מיליון שקלים.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
