זוכה מרצח ולא יפוצה בשל שקריו

נאשם ברצח שזוכה מחמת הספק לאחר 575 ימי מעצר, לא יקבל מהמדינה פיצוי - בין היתר משום ששקריו גרמו להתארכות משפטו. כך קובעת (יום ד', 17.6.15) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון.

לחאם ודיע הואשם ברצח על-רקע כבוד המשפחה, וכאמור זוכה מחמת הספק (אחיו מוחמד הורשע ונדון למאסר עולם). הוא ביקש לפסוק לו פיצוי על תקופת מעצרו, שנבעה בין היתר ממו"מ שלא עלה יפה על הסדר טיעון. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הבקשה וברון דחתה את ערעורו של ודיע.

ברון אומרת: "נודעת חשיבות רבה לכך שבית המשפט המחוזי
שהכריע בבקשה לעניין הפיצויים הוא שליווה את ההליכים לכל אורכם, לרבות בקשות הדחייה והעיכובים הרבים במהלכו - ומשכך, החלטתו נסמכת על התרשמותו הבלתי אמצעית מהתנהלות הצדדים ומהראיות והעדויות שהובאו בפניו. מסיבה זו, ככלל
ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטת הערכאה הדיונית לעניין פסיקת פיצויים", היא מזכירה את הפסיקה הקיימת.

במקרה הנוכחי, אין מקום לפסיקת פיצוי בנימוק של כתב אישום חסר יסוד, שכן הוא הוגש לנוכח מסכת ראייתית-לכאורה בלתי מבוטלת שקשרה את ודיע לרצח. העילה השנייה שבחוק - נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי - היא עמומה במתכוון, ממשיכה ברון, כדי לאפשר לבית המשפט מרחב תמרון בהחלטה האם להעניק פיצוי. על המקרה הנוכחי אומרת ברון:

"בעניינו של המערער, עומדים שיקולים מרכזיים כנגד מתן פיצוי. ראשית, המערער שיקר ותיעתע בחוקריו ובבית המשפט, ובכך גרם להתמשכות ההליכים - וממילא גם להתמשכות מאסרו. אל מול התנהגותו זו של המערער עומדת התנהלות המשיבה בהליך, שבית משפט קמא קבע שהייתה סבירה. הוא הדין באשר להארכות
המעצר שנתבקשו, מה גם שהמערער הסכים להן מעת לעת, ועשה כן משיקוליו ובשירות האינטרסים שלו.

"למעלה מכך, המערער זוכה אך מחמת הספק מהאשמה בעבירת רצח - מהחמורות שבספר החוקים. המערער היה צפוי לעונש חמור, ועובדה
היא שאף היה מוכן להסכים לרצות 30 חודשי מאסר במסגרת הסדר הטיעון שהמדינה היא שנסוגה ממנו".

השופטים יורם דנציגר ונעם סולברג הסכימו עם ברון, כאשר סולברג ציין שהיה מקום לדחות על הסף את הבקשה בשל אי-צירוף תצהיר. את ודיע ייצגו עוה"ד דוד יפרח ודן ענבר, ואת המדינה - עו"ד דפנה שמול.