בימים האחרונים פתחו מחמוד עבאס ובכירי הרש"פ בהתקפה חסרת תקדים על תנועת חמאס בגלל המגעים העקיפים שהיא מנהלת עם ישראל על הסכם רגיעה ברצועת עזה לתקופה של חמש שנים. ההתקפה הזו מעידה על חוסר רצונו של מחמוד עבאס להגיע לשום הסכם עם ישראל וכי אסטרטגיית הסרבנות שלו נובעת ממניעים אישיים ורצונו לשמור על כיסאו ולהמשיך להיות "בעל-הבית" בכל הקשור לחיי התושבים הפלשתינים בגדה וברצועה. לכן הוא פיטר את ממשלת ההסכמה הלאומית שכללה נציגים שמזוהים עם חמאס כדי לאותת לישראל, חמאס והקהילייה הבינלאומית כי על פיו יישק דבר.
סרבנותו של מחמוד עבאס היא לצנינים בקרב רבים מתושבי הרצועה. בשיחות עימם הם מותחים ביקורת קשה על בכירי הרשות ובראשם מחמוד עבאס על כך ש"בעוד תושבי הרצועה סובלים ומשלמים בדמים את מחיר המאבק בישראל, נהנים מחמוד עבאס ובכירי הרש"פ, ממצב כלכלי מצוין והטבות שונות". "ברגע שנראה פתרון כלשהו באופק, הם מסרבים", אומרים ברצועה, "לכן הם אינם יכולים לייצג אותנו".
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס חושש מדעת הקהל הפלשתינית ומנסה לתרץ את התנגדותו להסכם הרגיעה ארוך הטווח ברצועה בטענה כי הדבר עלול להוות תקדים לפתרון חלקי בגדה, דהיינו הקמת מדינה פלשתינית בגבולות זמניים. הטענה הזו של מחמוד עבאס היא מגוחכת, הרי רעיון המדינה הפלשתינית בגבולות זמניים הוא השלב השני בתוכנית "מפת הדרכים" המפורסמת של הרביעייה הבינלאומית שאש"ף ו
יאסר ערפאת קיבלו אותה כבר לפני כמה שנים.
מחמוד עבאס ובכירי הרש"פ מאשימים את תנועת חמאס בקונספירציה עם ישראל ומתארים את הסכם הרגיעה המוצע כ"מלכודת", אך האמת היא שחלק מהרעיונות בהסכם הרגיעה הם רעיונות שהביא נציג הרש"פ, עזאם אלאחמד, לשיחות קהיר על הפסקת האש לאחר מבצע צוק איתן.
ברור לכל שהתנגדות הרש"פ והעומד בראשה להסכם הרגיעה נובעת מכך שהם חשים כי הושארו מחוץ למשחק ואיבדו כל יכולת להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. מחמוד עבאס חש כי הרש"פ איבדה את מעמדה כצד במאמצים הבינלאומיים לשפר את המצב ברצועת עזה, להפחית את הלחצים הכלכליים על תושביה ולהסיר את המצור של ישראל. הוא חושש כי המגעים של מדינות אירופה, באמצעות השליחים, עם תנועת חמאס, נותנים לגיטימציה לתנועה והוא מאבד את מעמדו "כנציג היחידי והבלעדי של העם הפלשתיני".
משמעות הדבר היא כי יש אלטרנטיבה למחמוד עבאס וכי כל הצלחה של תנועת חמאס להגיע להסכם עם ישראל תשמוט את השטיח מתחת לטיעוניו של מחמוד עבאס. ברשות הפלשתינית חוששים גם כי חתימה על הסכם הרגיעה תחזק את מעמדה של תנועת חמאס בכל השטחים ותחליש עוד יותר את מעמדה של הרש"פ. כזכור, הרש"פ נכשלה בניהול המשא-ומתן האינטנסיבי מול ישראל ולא הצליחה להביא לשום הישג לתושבים הפלשתינים. מבחינת הרש"פ, חתימה על הסכם הרגיעה עם ישראל תעניק נקודות לתנועת חמאס ברחוב הפלשתיני.
גם עכשיו, מחמוד עבאס דוחה כל הצעה להצטרף למשא-ומתן על השגת הסכם רגיעה עם ישראל. הוא איננו מוכן להיות "כינור שני" וממשיך לטעון כי רק הוא מוסמך לקבל את ההחלטות בנושא רצועת עזה כיוון שהוא ראש אש"ף שהוא "הנציג היחידי והבלעדי של העם הפלשתיני".
תנועת חמאס פתחה בהתייעצויות עם שאר הפלגים הפלשתינים בנושא הסכם הרגיעה. היא רוצה לקבל את הסכמתם כדי שאם יושג ההסכם יהיה לו "אורך נשימה" והוא יחזיק מעמד.
ארגון הג'יהאד האיסלאמי, שירה באחרונה רקטות לעבר ישראל, הביע נכונות לרגיעה בתנאי שהיא לא תעלה על חמש שנים ושהיא תהיה במסגרת שותפות פוליטית של כל הפלגים הפלשתינים.
ההערכה היא כי יו"ר הרש"פ יפנה עתה למצרים בבקשה שהיא תוביל את המגעים להסכם רגיעה. יחסיה של מצרים עם חמאס הם גרועים והיא רואה בעבאס את נציגו של העם הפלשתיני. מחמוד עבאס רואה בכך אמצעי לטרפד את המאמצים להשיג הסכם רגיעה ארוך טווח שעלול לפגוע במעמדו.
