הממשלה נוקטת מזה 3 שנים בסחבת לא מובנת בכל הקשור לתיקון חוק היטלי סחר בנושא היטל היצף והיטל משווה. דבר הגורם נזק רב לעשרות מפעלים שאינם יכולים להתמודד בתנאי תחרות בלתי הוגנים. כך טוענת התאחדות התעשיינים (יום ג', 23.12.03).
התאחדות התעשיינים קוראת לממשלה לפעול לאלתר לשינוי המצב ולהתאים את החוק הישראלי להסכמי ההיצף והסבסוד של ארגון הסחר העולמי, על-מנת לאפשר תנאי תחרות הוגנים במשק.
התאחדות התעשיינים טוענת, כי במסגרת תיקון לחוק היטלי סחר יש לבצע בין השאר את השינויים הבאים:
- לקצר את הליך הבדיקה של הממונה על חוק היטלי סחר לשנה אחת לכל היותר. נוכח העובדה שאין שום מגבלת זמן בחוק הקיים. התאחדות התעשיינים מציינת, כי אורך הזמן שנדרש לבדיקה מעקר למעשה מתוכן את ההגנה לה זקוק התעשיין המתלונן.
- לנקוט צעדי מנע על-ידי הממונה על חוק היטלי סחר, גם אם לא הוכח נזק בפועל. לדעת התאחדות התעשיינים המצב כיום אינו מאפשר ליצרנים המקומיים להגיש תלונתם מיד עם תחילתו של הייבוא בהיצף ומחייבים להמתין עד אשר יגרום להם יבוא זה נזק של ממש.
- להקים רשות עצמאית שתיזום פתיחת חקירות באופן עצמאי - ולא רק חקירת תלונות שהוגשו.
מהתאחדות התעשיינים נמסר, כי עשרות מפעלים מוותרים מראש ומעדיפים שלא להתלונן כלל על יבוא בהיצף זאת בשל סירבולו של החוק.
התאחדות התעשיינים מציינת, כי בשנתיים האחרונה הוגשה לממונה על חוק היטלי סחר במשרד התמ"ת תלונה אחת בלבד להטלת היטל ביטחה בגין יבוא בהיצף.
כלכלני התאחדות התעשיינים מציינים, כי משנת 91', עת התקבל בישראל חוק היטלי הסחר החדש, ועד לאחרונה, התקבלו ביחידות היטלי סחר במשרד התמ"ת כ-54 תלונות בגין יבוא בהיצף. כאשר כמחצית מהתלונות לא הגיעו לשלב הדיון בוועדה, או בשל העובדה כי המתלונן חזר בו מהתלונה, או כי לא נמצאו ראיות מספקות. 11 תלונות נדחו, דהיינו הוועדה המליצה שלא להטיל עליהן היצף.
מסתבר, אומרים כלכלני התאחדות התעשיינים, כי ב-13 השנים האחרונות, הוטלו כ-12 היטלים בלבד.
עוד טוענת התאחדות התעשיינים, כי החלשותו של החוק להיטלי סחר אינו עולה בקנה אחד עם תוכנית החשיפה לה התחייבה מדינת ישראל עוד בשנת 91'. התוצאה - אין למעשה הגנה על היצור המקומי היעיל מפני יבוא בלתי הוגן.
עוד טוענים התעשיינים, כי חוק היטלי סחר אינו מותאם להסכמים הבינלאומיים עליהם חתומה ישראל במסגרת ארגון הסחר העולמי. זאת למרות שישראל התחייבה להתאימו לאותם הסכמים.
התאחדות התעשיינים טוענת, כי קיים פער רחב בין שיעורו של ההיטל המוטל לבין שיעור ההיצף שנמצא, גם באותם מקרים בהם נקבע כי היה יבוא בהיצף ונגרם נזק ממשי ליצור המקומי.
