שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, יפרסם בשבוע הבא (6.9.15) את הכרעת הדין במשפטם של ג'קי בן-זקן, איתן אלדר וצבי קולנברנר. השלושה מואשמים בהרצת מניות חברת מנופים פיננסיים, שבן-זקן הוא בעל השליטה בה, באוקטובר-נובמבר 2010 כדי להביא להכנסתה למדד ת"א 100.
כניסה למדד ת"א 100, בו נסחרו באותה עת מניות בעלות שווי שוק של למעלה ממיליארד שקל, מגדילה את הסחירוּת במניה וזאת בנוסף ליוקרה שבמדד זה. לטענת המדינה, בסוף 2010 פעלו שלושת הנאשמים כדי שמניית מנופים תוכל להיכלל במדד, הן מבחינת שיעור אחזקות הציבור (לפחות 20%) והן מבחינת שווי השוק.
באותה עת החזיק אלדר (יחד עם רועי גיל) ב-6% ממניות חברת מאקפל שבשליטת מנופים. קולנברנר היה מיודד עם אלדר ופעיל גם הוא בשוק ההון. באוקטובר 2010 פרסמה מנופים תשקיף מדף, שנועד להעלות את אחזקות הציבור בחברה ל-20%, ולטענת המדינה אלדר וקולנברנר רכשו מניות בהנפקה.
בלב כתב האישום עומדות פעולות שביצעו השלושה במניות מנופים, כאשר לטענת המדינה המטרה הייתה פלילית - להשפיע בדרכי תרמית על שעריה. טענת ההגנה היא, שמדובר היה בפעולות עסקיות לגיטימיות, ללא כוונה פלילית, ושמניית מנופים הייתה נכנסת למדד ת"א 100 גם בלא פעולות אלו.
לטענת המדינה, אלדר היה אחראי להרצת המניות במימונו של בן-זקן, ופעל בשיתוף פעולה עם קולנברנר. אלדר רכש מניות של מנופים ומכר אותן לטימור בן-יהודה, שהיה מקורב לאברהם ננקשווילי, שותפו של בן-זקן בשליטה במנופים. לטענת המדינה, בן-יהודה היה איש קש; ההגנה טוענת, כי הוא השקיע בצורה אמיתית את כספו-שלו ברכישת המניות.
כתב האישום מפרט את העסקות שביצעו אלדר וקולנבנר במניות מנופים, אשר הביאו לעמידתה בתנאי הסף ולהכנסתה למדד ת"א 100. בשבועות הבאים, נטען עוד, פעלו אלדר וקולנברנר כדי למנוע ירידה בשערי מניות מנופים. המדינה מייחסת לשלושה עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, השפעה בתרמית על שערי ניירות ערך וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
במהלך הדיון בתיק חזרה בה המדינה מאישום נוסף, ולפיו בנובמבר 2010 מסרו בן-זקן ואלדר לעיתונאי גולן חזני ידיעה כוזבת ולפיה משפחת גרמזיאן - משפחת בעלי הון יהודית מקנדה - מנהלת מו"מ לכניסה לשותפות במנופים. חזני פרסם את הדברים כידיעה בלעדית בכלכליסט, ובשל כך ייחסה המדינה לשניים הנעה בתרמית לרכישת ניירות ערך.
כפי שנחשף ב-News1, הידיעה הייתה אמת ואכן התנהל מו"מ לפיו גרמזיאן תרכוש 31% ממנופים פיננסיים תמורת 700 מיליון שקל - אך הפרקליטות לא חקרה את חזני ואת רפאל גרמזיאן, עימו ניהל בן-זקן את המו"מ. הסניגורים גם טענו, כי המקור של חזני היה נאסר גרמזיאן ולא בן-זקן או אלדר. הפרקליטות הודיעה, כי נוצר ספק סביר ולכן היא חוזרת בה מאישום זה.