ארה"ב הטילה סנקציות כלכליות על בכירי דאעש

הנשיא הסורי בשאר אסד ובני העדה העלאווית שאליה הוא משתייך, נושמים בשבועות האחרונים לרווחה בעקבות המעורבות הצבאית ההולכת וגוברת של רוסיה בסוריה והמבטיחה את המשך שלטונו של הנשיא הסורי לפחות בטווח הזמן הקרוב.

הנושא הסורי חזר לאחרונה למוקד ההתעניינות הבינלאומית בשל זרם הפליטים שנע לאירופה בעקבות אי-יכולתן של ירדן, לבנון וטורקיה לקלוט פליטים נוספים מסוריה, וכן עקב המהלך שביצע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לתגבור משמעותי של הסיוע הצבאי למשטר בשאר אל-אסד. סיוע זה כולל הקמת שדה תעופה רוסי קדמי בגזרת החוף הסורי, סמוך לנמלי הים בטרטוס ובלדקיה, באזור החבל העלאווי, שהוא בסיס התמיכה העיקרי בשלטון אסד. הגברת המעורבות הרוסית בסוריה קטעה את המגעים שנערכו בין השחקנים החיצוניים, המעורבים בנעשה בסוריה, בניסיון לגבש הסדר מדיני על בסיס הסכמה שלפיה אסד עצמו יפנה את כסאו, אך בתקופת המעבר יישמר אופי המשטר הקיים. זאת, על יסוד הערכה, כי הצבא הסורי ומנגנוני הביטחון חיוניים לייצוב המצב בסוריה בתקופת המעבר, כמו גם בשל הצורך לנטרל את מעורבות 'המדינה האיסלאמית' ושאר הכוחות הסלפיים-ג'יהאדיים, שיכולותיהם גוברות על אלה של שאר השחקנים המעורבים בלחימה בסוריה.

בהקשר למעורבות הצבאית הרוסית בסוריה, בואו ונעיף תחילה מבט היסטורי. המעורבות הצבאית הרוסית הישירה במזרח התיכון המודרני החלה במצרים בשנת 1970, בעיצומה של מלחמת ההתשה עם מצרים, כאשר חיל-האוויר הישראלי עשה כרצונו בשמי מצרים. מספר חטיבות סא-5 רוסיות (הגנה אווירית), עם צוותים רוסים, 5 טייסות מטוסי יירוט עם טייסים רוסים, ועוד כוחות עזר הגיעו למצרים. המטרה האסטרטגית הייתה להציל את משטרו של נאצר, שליטה הכל יכול של מצרים, מנפילה; המטרה הטקטית הייתה למנוע מחיל-האוויר שלנו חופש פעולה בשמי מצרים. טילי ה-סא-3 הרוסים בלמו את מטוסינו, אך הטייסים שלנו הפילו את המטוסים הרוסיים. היה זה סאדאת שסילק את הרוסים ממצרים ועבר למחנה האמריקני. מבצע ההתערבות הרוסית קיבל במוסקבה את שם הקוד "קווקאז-1". האויב של הרוסים הייתה ישראל.

שירותי הביטחון של בריטניה מזהירים - המתקפה הבאה של ארגון דאעש תתרחש בתקופה הכריסטמס. מומחי הטרור מזהירים כי תקופת חג המולד הופכת את בריטניה ל"יעד נוח" לטרור ופיגועים, כאשר אלפי תיירים עומדים לפקוד את הממלכה - כך דווח (ו', 18.9.15) הדיילי אקספרס.

הח'ליף השני, עומר בן אלח'טאב, כבש את ירושלים בשנת 638 ללא קרב, שכן העיר נכנעה. עומר ניסח שורה של תנאים שעל הנוצרים לעמוד בהם כדי לחיות בשלווה ובביטחון תחת שלטון האיסלאם.