סופית: קונסרוציום הבנקים שהעניק ל
גד זאבי הלוואה לרכישת מניות בזק ישיב לו 240 מיליון שקל. שופט בית המשפט העליון,
סלים ג'ובראן, דחה (יום ב', 12.10.15) את בקשת הבנקים לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון.
בית המשפט המחוזי מרכז קבע שהסכום שיוחזר יהיה 49 מיליון שקל, אך השופט
יורם דנציגר קיבל חלקית את ערעורו של זאבי ודחה את ערעור הבנקים. הבנקים הם:
בנק הפועלים (31% מההלוואה ומההחזר);
לאומי לישראל (24%); הבנק הבינלאומי (16%); בנק דיסקונט (11%); מזרחי-טפחות (10%); מרכנתיל-דיסקונט (4%) ובנק איגוד (4%).
ההלוואה בסך 733 מיליון דולר ניתנה לזאבי בשנת 1999, כאשר רכש מחברת כייבל אנד וויירלס הבריטית 20% ממניות בזק שעמדה אז בפני הפרטה. מאחר שזאבי לא עמד בתנאי החזר ההלוואות, תפסו הבנקים את מניותיו בבזק ששועבדו כביטחון להחזרתן ולאורך השנים מכרו אותן (דרך הכונס, עו"ד אלקס הרטמן) ב-3.2 מיליארד שקל. סכום זה כיסה את מלוא ההלוואה ואף הותיר 500 מיליון שקל שהוחזרו לזאבי. לצד זאת, גבו הבנקים מזאבי "ריבית הפרה" שנתית בשיעור 3% מעל לריבית המוסכמת בגין השנים שחלפו עד לקבלת מלוא ההחזר.
זאבי תבע מן הבנקים 830 מיליון שקל, בטענה שהריבית הייתה גבוהה מדי ושלא היה מקום לגבות אותה בשנים בהן היו המניות בכינוס, משום שבאותה עת לא יכול היה לפרוע את החוב מסיבות שאינן תלויות בו. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד, שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון ודנציגר קיבל כאמור חלקית את ערעורו של זאבי.
הבנקים טענו, כי בית המשפט העליון קבע הלכה חדשה, ולפיה יש
לבחון את סבירות הפיצוי המוסכם לפי הנזק שנגרם בפועל ולא על-פי הנזק הצפוי במועד כריתת הסכם ההלוואה. ג'ובראן מגיב: "ההלכה אותה מבקשים העותרים למצות מפסק דינו של בית משפט זה
אינה ההלכה אשר נקבעה בו, אלא עניין לנו בקביעה המבוססת על הלכות מושרשות בפסיקתנו".
הבנקים חויבו בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. את הבנקים ייצגו עוה"ד אורי גאון, ליאת עיני-נצח, ברוריה שריר-הראל ועירית קרלמן, ואת זאבי - עוה"ד
גיורא ארדינסט, רן שפרינצק, תומר ויסמן, אפרת ציבולסקי ואור אלקון.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
