ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, דנה (יום ב', 26.10.15) בתוכנית החדשה של משרד החינוך לשילוב גובר של יוצאי אתיופיה במערכת.
נציגת משרד החינוך,
עירית בירן, כי כיום עובדים כ-300 מורים בני הקהילה במשרד החינוך, רובם במשרות מלאות, וכי שאיפת המשרד הינה להגיע ל-600 מורים, ע"י קידום סטודנטים במכללות להוראה. לדבריה, כללי התוכנית החדשה היא שילוב ילדי הקהילה עם החברה הישראלית, כדי שיוצאי אתיופיה לא ירגישו אחרים. היא ציינה כי ניתן יהיה לעקוב אחר כל ילד מטופל בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים ובתיכון, והתוכנית פועלת לשיפור הישגים בעברית, אנגלית ומתמטיקה.
לדבריה, ע"פ נתוני שנת 2014, 53% מהתלמידים יוצאי אתיופיה זכאים לבגרות, והיעד הוא להגיע בתוך ארבע שנים, ל-68%. "המשרד יפעל להגדלת מספר משפרי הציונים בקיץ, וכן קידום כ-4,500 מחוננים מדי שנה בחוגי ספורט, מוזיקה, תיאטרון ומחול ע"י מלגות. נעקוב אחר התערבות ההורים בהתפתחות הילד, לא התערבות בפעילות ההורים בבית, אלא שיתוף ההורים בהתפתחות הלימודית של הילד", הוסיפה.
גלית דנה, ממינהל החברה והנוער במשרד, סיפרה על מטרה להעלאת מספר בני הנוער יוצאי הקהילה החברים בתנועות נוער, מ-8,000 השנה ל-12,000 בשנים הקרובות, וכמו-כן שיפור ההכנה לצה"ל כולל מניעת נשירה משירות, והגדלת מספר המשתתפים במכינות קדם-צבאיות.
ח"כ עודד פורר (
ישראל ביתנו) ציין כי הוא "שמח לראות את השינוי במשרד החינוך, וסוף-סוף מתייחסים ליוצאי אתיופיה כחלק מילידי הארץ, ונכונה היא ההשקעה בגילאים הנמוכים - כדי למנוע יצירת פערים בהמשך", ואילו ח"כ
טלי פלוסקוב (כולנו) שיבחה את גיבוש התוכנית "בשיתוף בני הקהילה, ומדברת בשפתם, ע"י זיהוי מיקום הבעיות והתמקדות בהם".
אבנר מהרט, מגשר לתלמידים יוצאי אתיופיה, בעל תואר שני, המועסק כעובד קבלן, תבע שמשרד החינוך יקלוט אותו כעובד מן המניין. "אנחנו עושים את העבודה הנחוצה והחיונית בשטח, ואנחנו אלו שמתמודדים עם ילדים שהוריהם מתאבדים או בקשיי פרנסה חמורים". לדבריו, למרות פניותיו להנהלת המשרד - הם טרם ענו.
התוכניות השונות, המקיפות כמה משרדי ממשלה, לתקצוב קהילת יוצאי אתיופיה, מתוקצבות בכ-300 מיליון שקל בסך-הכל, מתוכם 192 מיליון שקל יוקצו למשרד החינוך בלבד, לתקופה של 4 שנים.
