מי שירצה - לא יהיה במאגר מידע האשראי

משרד המשפטים מבהיר כי מאגר המידע המוצע במסגרת הצעת חוק נתוני האשראי לא יכלול את נתוניהם של אזרחים שיבחרו שלא להיכלל בו. "הנחת המוצא הייתה שהמידע לא ייאסף על-ידי חברות פרטיות אלא על-ידי המדינה, שיכולה גם להרים מערך הגנת מידע יותר טוב. היה לנו חשוב להכניס היבטים של הגנת הפרטיות, המאגר יוקם אך ורק לצורך אשראי ולא לצורך שכירות למשל. אנשים שלא ירצו להיות במאגר יוכלו להוציא עצמם ממנו ומידע לא יישמר עליהם", אמרה רוני נויבואר, נציגת משרד המשפטים בדיון שהתקיים (יום ג', 1.12.15) על חוק נתוני אשראי בוועדת הכלכלה של הכנסת.

היא הוסיפה כי יתאפשר לאנשים לשלוט במידע, וגם אם הם יחתמו על חוזים אחידים בהם יסכימו לאיסוף מידע עליהם הם עדיין יוכלו להודיע למאגר שלא לאסוף עליהם מידע, למרות החתימה על חוזה. עוד ציינה נויבואר כי בבנק ישראל יהיה ממונה שיפקח על כל מקורות המידע והמשתמשים במידע, כדי לוודא שהוא אמין ונעשה בו שימוש רק למטרות החוק.

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) הצהיר כי יעשה כל שביכולתו על-מנת שחוק נתוני האשראי יסייע למעמד הביניים הנמוך. "עד עכשיו לא השתכנענו שזה המצב", אמר. "ככל שאנחנו הולכים ומתעמקים בחוק אנחנו רואים את מורכבותו ואתה שם לב שיש לא מעט בעיות. זה מסוג החקיקה שאני לא מתכוון לתת לה לעבור ככה, גם אם אני אאלץ להחזיר לממשלה את החוק".

יואל בן אור מהמועצה הלאומית לכלכה ביקש להסביר שוב את מטרת החוק והחזון שבו, ואמר כי נקודת המוצא היא שהיום אין תחרות בשוק האשראי הקמעונאי, והחסם המרכזי הוא המחסור במידע. "היום רק 4 מתוך 10 לקוחות שפונים לבנק המתחרה בבנק שלהם ומבקשים אשראי מקבלים תשובה חיובית, אך במחיר גבוה בשל המחסור במידע. הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש של הלקוח יודע שהמתחרה ייתן לו הצעה גבוה, ולכן יכול בעצמו לדרוש מחיר גבוה", ציין.

לדבריו, כל שאר ה-6 מקבלים תשובה שלילית וגם אם אין כוונה להפלות הרי שכתובת מגורים למשל זה דבר שמשחק תפקיד משמעותי. "אחוז נכבד מאותם 6 פונים לשוק אפור. אחרי הרפורמה 8 יקבלו תשובה חיובית במחיר תחרותי, בגלל השקיפות במידע", טען. עוד הוסיף כי, השאלה כמה יקבלו תשובה חיובית תלויה בהחלטת הוועדה לגבי כמה מידע יהיה במאגר - ככל שיהיה יותר מידע יותר יקבלו תשובה חיובית.

יו"ר הוועדה, איתן כבל, אמר כי מדובר בדוגמה פשטנית ואולי פשטנית מדי. "זה לא החזון לשיטתי", הבהיר. "החוק בבסיסו אמור לעשות טוב לשוק. קבוצה אחת ברור שהחוק מדיר אותם ואין לנו כלים לעסוק בהם - דרשנו לבנות להם קרן מיוחדת. קבוצה שנייה, של מעמד הביניים הגבוה, החוק צפוי לעשות לה טוב יותר. אבל הסיפור המרכזי הוא האם הצלחנו לסייע לקבוצת הביניים התחתונה - האם היא תזכה ליהנות מאשראי זמין וזול יותר. עד לרגע זה לא השתכנענו שזה המצב. השאלה היא האם הקבוצה הזו הולכת ליהנות, ואם כן אז איך".