עו"ד ישלם על בקשה לייצוגית שנדחתה

עו"ד כפיר בן-אדוה הוכיח שאינו יכול לייצג בצורה הולמת את הקבוצות בשמן ביקש להגיש תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל - אומר (1.12.15) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יונה אטדגי.

בן-אדוה ביקש לתבוע 5.6 מיליון שקל בשתי עילות: גביית מע"מ על משלוח דברי דואר מסוימים לחו"ל והטעיה הציבור לחשוב כאילו הבולים מודפסים בישראל בעוד שהם מודפסים בחו"ל. בן-אדוה ייצג את עצמו בבקשה, ופעל הן כמבקש והן כבא-כוחו.

אטדגי דחה את הבקשה לגופה באומרו, כי תעריפי הדואר נקבעים בידי שר התקשורת, החברה פועלת בהתאם להוראות המדינה, ואפילו אם גבתה מע"מ - הרי שהמחיר ללקוח לא השתנה, אלא היה עליה להעביר לרשות המיסים חלק מן התמורה. לגבי העילה השנייה קבע אטדגי, כי התקנות אינן מחייבות לציין על הבולים היכן הודפסו, וכי פרטי המדפיס מופיעים בדפי המידע שמפרסם השירות הבולאי.

לדעת אטדגי, ראוי ככלל ליצור הפרדה בין המבקש לבין בא-כוחו, ומוטב שעורך דין לא ייצג את עצמו בתביעה ייצוגית. זאת, הן כדי למנוע ניגוד עניינים אפשרי בין הקבוצה לבין בא-כוחה, והן משום שנציג הקבוצה נדרש ל"ריחוק" מסוים מהתובע הייצוגי משום שהוא זקוק לפרספקטיבה רחבה יותר בבואו לשקול את אופן ניהול התביעה.

בפיו של אטדגי גם ביקורת פרטנית כלפי בן-אדוה: "המבקש בדרך שבה בחר לנהל את הדיון בתביעתו ובבקשתו, כבר הוכיח שהוא אינו יכול לייצג את הקבוצות הנדונות בתביעתו ייצוג הולם. חלק רב מכתבי טענותיו נוסח בצורה סאטירית ומתחכמת. אילו הדבר היה נעשה פעם אחת או שתיים, ניחא, ואף הייתה בכך שנינות מסוימת. אך בקריאת הטענות, גברה השנינה על המהות, עד שלא ניתן לעתים להבחין ביניהם. המבקש לא בחל גם בהבעת ביטויים בלתי נאותים כלפי בית המשפט וכלפי המשיבה, נציגיה ובאי-כוחה".

אטדגי מפנה לשתי החלטות של הנשיא דאז אשר גרוניס בבקשות שהגיש רשות ערעור בן-אדוה. באחת מהן ציטט גרוניס את בן-אדוה, שלטענתו בית המשפט "'ארג' את הסיפור" באמצעות "ליקוט חלקי ומטעה של עובדות ועניינים מסוימים מתוך התיק". בן-אדוה טען שמדובר בחופש הביטוי, כתב גרוניס, והעיר: "כנראה שלטעמו חופש הביטוי מצדיק התנסחויות בלתי ראויות בכתבי בי-דין".

בהחלטה אחרת, מוקדמת יותר, כתב גרוניס: "בבקשת רשות הערעור נכללו התבטאויות שהן על פני הדברים גבוליות. זאת, מבחינת ההתייחסות להחלטתו של בית משפט קמא. כך, למשל, נאמר בבקשת רשות הערעור כי החלטת בית המשפט המחוזי 'עומדת בניגוד
בוטה לדין'; כי קריאת ההחלטה שניתנה על-ידי בית המשפט
המחוזי עשויה ללמד כי 'כל תפקידו של בית משפט קמא בהחלטה מסתכם בהעברת החוויה החוץ-גופא הזו לקורא'; וכי בית משפט קמא 'ארג' את האמת; ועוד כהנה וכהנה התבטאויות דומות שאיני רואה מקום לצטט. אילו בבקשת רשות הערעור הייתה מופיעה רק אחת מן ההתבטאויות הנזכרות ודומות להן, הייתי מתעלם מן העניין. ברם, משקוראים את הבקשה מתברר כי היא רצופה בהתבטאויות בלתי ראויות שאין מקומן בכתב טענות"

אטדגי מסכם: "כשמחליט עורך דין לייצג את עצמו, חלה עליו זהירות כפולה בברירת מילותיו והתבטאויותיו, משום האמון הטבעי שבית המשפט והצד שכנגד מייחסים לעורך דין". בן-אדוה חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את דואר ישראל ייצגו עוה"ד אייל בליזובסקי ואלון בר-אל.