שליש מכל ההתאבדויות שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות היו של עולים חדשים. נתונים על התופעה הוצגו (יום ד', 9.12.15) בפני וועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

בין השנים 2013-2000 נרשמו 4,806 התאבדויות בישראל מתוכם 1,658 התאבדויות בקרב עולים בגיל 15 ומעלה המהווים 34.5% מכלל ההתאבדויות בשנים הללו. 77.9% מההתאבדויות בקרב עולים היו של ילידי ברית המועצות לשעבר שעלו משנת 1990, ו-16.6% של ילידי אתיופיה שעלו משנת 1980. במהלך שנת 2013 היו 117 התאבדויות של עולים, שהם כ-32% מתוך כלל ההתאבדויות בשנה זו, 100 של ילידי ברית המועצות לשעבר, ו-15 של עולי אתיופיה.

עוד עלה בדיון כי שיעור העולים החדשים מתוך כלל המאושפזים הפסיכיאטריים עמד בשנת 2010 על 8.81% ואילו בשנת 2014 שיעורם עמד על 5.12% מסך כל המאושפזים. שיעור העולות שאושפזו במוסדות פסיכיאטריים עמד בשנת 2010 על 9.85% ובשנת 2014 5.68% מסך כל המאושפזות.

דני בודובסקי, מנהל אמבולטורי לבריאות הנפש במשרד הבריאות, טען בדיון כי קופות החולים מחויבות להציע טיפול חינמי במרפאה, וכי מאז הרפורמה בבריאות הנפש ניכר גידול משמעותי במספר הפונים, צמצום ניכר בזמן ההמתנה, זרימת מידע בין רופאי, מרפאות חדשות ושיטות חדשות לטיפול.

אולם מנגד טענה חנה שטרום כהן, יו"ר הפורום הפסיכולוגי, כי מדובר בהולכת האנשים שולל. "לא יהיו כאן פסיכולוגים בעוד כמה שנים", ציינה. אשר רחמים, מהמרכז הישראלי לטראומה, הוסיף כי בני הקהילה האתיופית לא מוצאים מענה לבעיותיהם. "גם השירותים הקיימים כיום אינם נגישים לנו. אסור לנו להתעלם מכך שבכל בית יש אדם אחד לפחות שנמצא במצב נפשי לא פשוט. המשפחות לא יודעות כיצד להתמודד עם זה, ומי שלא רואה את הקשר בין מצב נפשי לבין מצב העוני, מפספס עניין משמעותי", אמר.