קופת חולים "מכבי" היא הקופה שזוכה לרמת שביעות הרצון הגבוהה ביותר של מבוטחיה - כך עולה ממחקר שנערך במרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, באוניברסיטת בן-גוריון. אחריה, ובהפרש קטן מאוד, נמצאת קופת החולים "לאומית", ולאחריהן "כללית" ו"מאוחדת".

"ההפרשים הקטנים מלמדים אותנו כי מרבית המבוטחים אינם רואים שוני של ממש בין קופה לקופה, מה שמתורגם לאחוזים מועטים ביותר של מעבר מבוטחים בין הקופות", אמרו פרופ' ערן ויגודה-גדות וד"ר ניסים כהן מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.

המחקר נערך בקרב מדגם של 625 נשאלים המייצגים במידה רבה את כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, ע"י פרופ' ויגודה-גדות וד"ר כהן מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה ופרופ' שלמה מזרחי מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית של אוניברסיטת בן-גוריון.

המחקר בחן את עמדות מבוטחי הקופות במספר סוגיות הקשורות לאמון ושביעות רצון במדד של 1-5. לדברי החוקרים, חשוב להדגיש כי למרות שההבדלים מובהקים, בחלק מהמקרים הם היו קטנים - בעיקר כשמדובר בהבדלים של פחות מעשירית אחת.

שביעות רצון בינונית עד גבוהה

מהנתונים עולה כי במדד שביעות הרצון קופת חולים "מכבי" מדורגת במקום הראשון עם מדד של 3.716, מיד אחריה קופת חולים "לאומית" עם מדד של 3.564, במקום השלישי שירותי בריאות כללית עם ממוצע 3.446 ובמקום הרביעי קופת חולים מאוחדת עם ממוצע שביעות רצון של 3.406. "נתוני שביעות הרצון מעידים על שביעות רצון בינונית עד גבוהה - אם כי לא גבוהה מאוד - והכרה בכך שהשירותים האלה ניתנים בישראל ברמה יותר מאשר מניחה את הדעת", ציינו החוקרים.

קופת חולים "מכבי" נהנתה גם מהאמון הגבוה ביותר של מבוטחיה עם ממוצע של 3.186, לאחריה "לאומית" עם 3.091, לאחר מכן "כללית" עם 3.017 ו"מאוחדת" עם רמת אמון 2.942.

"בעוד ששביעות הרצון משקפת את התחושה הפרקטית והפונקציונאלית ביחס לאיכות השירות שאזרח מקבל לעומת מה שמצפה לקבל, הרי שמדד האמון מכניס לתוכו גם תפיסה ערכית לגבי האם המערכת מתנהלת נכון, האם הצוותים הרפואיים נאמנים לאינטרס הציבורי או אולי מחויבים לאינטרסים אחרים, אישיים לדוגמה, והאם היא משרתת נאמנה את יעדיה ואת היעדים הלאומיים והמשאבים הכרוכים בניהולה. לכאן נכנסים מרכיבים פוליטיים, אתיים, מוסריים ועוד, מעבר לסוגיה הפונקציונאלית של עמידה ביעדי שירות ומקצועיות. לכן, בדומה למקרים אחרים בשירות הציבורי, גם במקרה של מערכת הבריאות הציבור חושב בסך-הכל שהמערכת מתנהלת פחות 'נכון' ממה שהיא צריכה להתנהל והאמון בה בינוני למדי", ציינו החוקרים.

מבחינת הערכת הגינות הקופה, הקופות "מכבי", "כללית" ו"לאומית" צמודות כמעט לגמרי: 3.277 ו-3.234 ו-3.212 (בהתאמה) ומיד לאחר מכן נמצאת "מאוחדת" עם מדד של 3.196.

קופת חולים "מכבי" ראשונה במדד הערכת ביצועי הקופות בעיני המבוטחים עם ממוצע של 3.314, אחריה, בפער קטן מאוד, קופת חולים "לאומית" עם ממוצע של 3.257, במקום השלישי קופת חולים "כללית" עם ממוצע של 3.117 ובמקום הרביעי קופת חולים מאוחדת עם ממוצע של 3.095.

ציונים נמוכים למידת השיתוף של הקופות

במדד שבחן את מידת השיתוף של קופות החולים את המבוטחים בתהליכי קבלת ההחלטות קיבלו כל הקופות ציונים נמוכים למדי ביחס לכל שאר המדדים. במקום הראשון נמצאה קופת חולים "מאוחדת" עם ממוצע של 2.598, במקום השני בפער קטן אך מובהק נמצאה קופת חולים "כללית" עם ממוצע של 2.498, במקום השלישי קופת חולים "מכבי" עם ממוצע של 2.451 ובמקום האחרון קופת חולים "לאומית" עם ממוצע 2.419.

"שיתוף אזרחים בתהליכי קבלת החלטות בקופות החולים נעשה במידה מועטה ביותר בישראל. ראוי שמקבלי ההחלטות במערכת הבריאות ייטו לחשוב על דרכים ואפשרויות שונות לשמוע את הצרכים העולים מהשטח בצורה שיטתית ומסודרת. בסך-הכל הציבור בישראל מעריך את ביצועי מערכת הבריאות כבינוניים עד טובים. המיקום היחסי של מערכת הבריאות של ישראל בהשוואה למערכות אחרות בעולם הוא מכובד, במיוחד לאור העומס הכבד בו היא עומדת, לאור חוסר הנכונות האמיתי של המדינה להשקיע די בתשתיות נחוצות, כמו מספרי מיטות והשקעה ברפואה בפריפריה, ולאור הציפיות הגבוהות של הציבור ממנה, וזה משתקף בתוצאות", סיכמו החוקרים.