"מערכת המשפט צריכה לתרום את חלקה להלימה ולהרתעת הרבים, במיוחד במסכת עבירות חמורות כגון דא, למען יראו וייראו כל בעלי אידיאולוגיית זדון, של פגיעה אלימה בזולת למטרות פוליטיות, יהיו אשר יהיו. אין מנוס מכך ששיקולים לקולה נסוגים בכגון דא". כך אומר (יום ד', 9.3.16) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר בצורה משמעותית את עונשיהם של ארבעה צעירים פלשתינים, שהודו בשורה של מקרים בהם יידו בקבוקי תבערה ואבנים בהר הצופים ובשכונת הגבעה הצרפתית בשנים 2014-2013. השופט נעם סולברג קבע, כי העונשים שגזר שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אריה רומנוב, אינם הולמים את חומרת המעשים.

מוחמד עביד נדון ל-82 חודשי מאסר (במקום 66 חודשים שפסק רומנוב), אברהים דראבס ירצה 50 חודשים (במקום 40 חודשים), עונשו של מוחמד עליאן הוחמר ל-30 חודשים (במקום 24), ואילו וליד עליאן נשלח ל-66 חודשי מאסר (במקום 52 שגזר המחוזי).

לדברי סולברג, "למותר לציין את החומרה הרבה, את המסוכנות - סכנת נפשות פשוטו כמשמעו - ואת הצורך להרתיע את המשיבים ואחרים שכמותם. ההסלמה מדאיגה, ויש להעניש ביד קשה כדי לעשות לשירוש התופעה. ברי כי מדובר ברקע אידיאולוגי-לאומני-גזעני, והרי זה שיקול חשוב בשיקולי הענישה. עם זאת, עודנו מדברים באנשים צעירים, גם אם אינם קטינים עוד, הרי שעתידם לפניהם, ובד בבד עם יד תקיפה, אין לסתום את הגולל על שיקולי שיקום והתחשבות בנסיבות אישיות".

רובינשטיין הוסיף: "אין עסקינן כאן במיידה אבן בודדת או בקבוק תבערה בודד, מעשים שחומרתם גם היא גבוהה וראויה לענישה. עסקינן בחבורה מאורגנת, ששמה לה מטרה לפגוע בישראלים ויהודים, ושלאורך מספר חודשים ביצעה את זממה, כפי שפירט חברי. חסד עשה שוכן שחקים שהעבירות בהן מדובר לא נסתיימו חלילה באבדן חיים - מה שיכול היה להיות, כפסע - כגון באישומים הראשון, השני והשישי, אם לא למעלה מזה".

השופט יצחק עמית הסכים עם סולברג ורובינשטיין. את המדינה ייצגה עו"ד עילית מידן, ואת הנאשמים - עוה"ד עאטף פרחאת, ריאד סוואעד, מוחמד ענבאסה ומוחמד מחמוד.