אל העתירה צירפה המועצה המקומית זכרון יעקב תצהיר של ראש מועצת זכרון יעקב, אלי אבוטבול, ונספח שבו טענה כי שלושת העובדים שזכו לצווי הגנה ניצלו את העובדה שהפכו בחסות אותם צווים ל"בעלי חסינות מוחלטת" ופעלו ברשלנות או באופן לא תקין. כך, למשל, טענה כי ניר קבלו נמנע מביצוע טיפול לרכב שהמועצה העמידה לרשותו ונהג בו למרחק של כ-70 אלף קילומטרים ללא טיפול עד שנגרם לרכב נזק כבד. עוד טענה כי קבלו יצא ללימודי התואר השני שלו על-אף סירובו לחתום על מסמך שלפיו יקוזזו ימי הלימודים שלו ממכסת ימי החופשה המגיעים לו. ביחס לשרון אזולאי טענו כי אינו נשמע להוראות הממונים עליו וכי עבד בעבודה נוספת בימים שבהם הצהיר על ימי מחלה.

ביחס לאושרית בן שושן העלתה המועצה טענות להתנהלות לא תקינה של בן שושן במהלך עבודתה במועצה. כך, טענה כי בן שושן ישבה בשתי ועדות רכש שבהן זכה בן דודה מבלי שהצהירה על ניגוד העניינים שבישיבתה בוועדה שהפרוטוקולים שלה נרשמו על ידה. עוד נטען כי בן שושן עשתה שימוש ברכב המועצה לצרכיה הפרטיים ושביצעה צילומים רבים עבור ילדיה במכונות הצילום של המועצה. עוד נטען כי בן שושן הזמינה קבלן המבצע עבודות פיתוח ובנייה במועצה לעשות שיפוץ בדירה של אמה בחיפה. תמורת השיפוץ שילמה סכום של 300 דולר בלבד.

הפרטים על-אודות המעשים הנטענים כנגד בן שושן ונגד אזולאי וקבלו נכללים בדוח שהכינה המועצה ושביקשה להגיש למבקר המדינה, אך סורבה. המועצה טענה כי למרות הממצאים הללו נמנע ממנה לנקוט אמצעים משמעתיים נגד בן שושן לנוכח צו ההגנה שקיבלו שלושת העובדים.

השופט יורם דנציגר העניק (6.3.16) למועצה המקומית זכרון יעקב צו ביניים לעיכוב העברת התשלומים לשלושת העובדים. תוקפו של צו הביניים - עד 17 באפריל 2016. בהחלטתו קבע כי על תגובת המשיבים לעתירה לכלול גם התייחסות להצעת מועצת זכרון יעקב לפריסת התשלומים ל-36 תשלומים חודשיים תוך אפשרות של החזרת כל הכסף במידה והעתירה תתקבל.