הוועדה לביקורת המדינה דנה (יום ב', 28.3.16) במצב המתמשך בנגב, של אי-הסדרת הישובים הבדואים. בעוד כחודשיים עתיד
מבקר המדינה יוסף שפירא, לפרסם דוח מקיף בעניין, ולכן לא ברור מדוע רתמה הוועדה את העגלה לפני הסוס.
בשנת 1999 החליטה הממשלה להכיר ב-11 ישובים בדואים בלתי-מוכרים אך עשרה מתוכם עדיין מנותקים מחשמל.
יוזם הדיון, ח"כ
מאיר כהן (יש עתיד), אמר כי "היום הנגב הוא שטח הפקר, 250 אלף איש חיים בעזובה ללא אח ורע. מתפתחת מדינה-בתוך-מדינה ללא דין וללא דיין. למרות דוח גולדברג שהוגש לפני כשמונה שנים דבר לא נעשה. הוקמה רשות להתיישבות הבדואים, אך אין לה כל כלי חוקי או שלטוני. אם רוצים להשליט סדר ולעשות צדק בנגב, חייבים להבין שהבדואים לא הולכים להתאדות, והם אזרחים נאמנים. את מי שצריך לפנות - יש להתנהג כריבון ולפנות - אך לגבי כל השאר יש לנהוג אפליה מתקנת".
לדברי השופט בדימוס
אליעזר גולדברג, שעמד בראש וועדה בעניין, "מדברים הרבה - ועושים מעט, והבעיה העיקרית היא היעדר חוק בעניין. גם הבדואים צריכים להסתכל בראי - אם גם להם יש תרומה למצב הנוכחי, וייתכן בגלל בעיית המנהיגות".
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת) הדגיש כי "הבדואים יותר מ-30% מאוכלוסיית הנגב, וכל ממשלות ישראל נוהגת כלפיהם באותה המדיניות, נטולת-הכרה וזכויות בסיסיות, הסובלת מאפליה בהקצאת משאבי חינוך ובריאות. הציבור הישראלי רואה בבדואים פולשים אך הם תושבי הנגב המקוריים". חבר סיעתו, אוסמה סעדי, הזהיר כי "אי-אפשר להמשיך ללחוץ את האנשים, בסוף הם יתפוצצו ויצאו למאבק", ואילו לדברי
דב חנין, גם הישובים המוכרים לא זוכים לחיבורי חשמל, מים והיתרי בנייה. לדברי
זוהיר בהלול (
המחנה הציוני) "המדינה הולכת מדחי אל דחי, אין תקווה כי ההתנהלות הממסדית השלטונית היא מחפירה. הייתכן שהמדינה הורסת ביתו של אדם ולא נותנת לו קורת-גג חלופית?!".
יריב מן, מנכ"ל בפועל ברשות להסדרת הבדואים, השיב כי הוקמו 8 מרכזי תעסוקה של משרד הכלכלה, משווקים מגרשים ביישובי המועצה המקומית אבו-בסמה, ו 100 מיליון ש"ח הוקצו לסלילת כבישים. לדבריו, אי-אספקת החשמל בחלק מהישובים נובעת מעיכובים בהסדרת הישובים, היתרי בנייה, בירור הבעלות על הקרקע ועוד, ולרוב הישובים יש חיבור למים. "מתקיים דיאלוג בין משרדי הממשלה לבדואים, אבל ללא רצון של האוכלוסייה - קשה מאוד, ואנו מנסים למצוא איזון". יונתן קובריגרו, נציג המשרד לביטחון הפנים, הוסיף כי בשנה האחרונה יצאו כ-606 צווי הריסת בתים בלתי-חוקיים.
מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם, האשים כי "מדינת ישראל לא באמת רוצה להסדיר את ההתיישבות הבדואית. מי שמודאג מהיחס שלנו לאחר - לא יכול לסבול שבמדינה דמוקרטית יהיו אזרחים ללא מים וחשמל. מדיניות השב-ואל-תעשה פוגעת בנגב, כשליש מתושבי הנגב הם בדואים וכשרע להם - לא יהיה טוב לכלל תושבי הנגב".
יושב-ראש הוועדה, ח"כ
קארין אלהרר: "מאז קום המדינה נרשם אי-שוויון עמוק בין הבדואים לשאר תושבי הנגב. הממשלה מודעת לבעיות, אך מחליטה לא לפעול. יש צורך בהבטחת זכויותיהם ותשתיות ראויות לכל תושבי האזור".
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
