ב-10 בפברואר 2011 הלוותה חברת סנדלווד קונטיננטל, הרשומה באיי הבתולה הבריטיים, 200 מיליון דולר לחברת הורוויץ' טריידינג מקפריסין. למחרת המחתה סנדלווד את זכותה לגבות את החוב לחברת אוֹבֶה פייננשל, גם היא מאיי הבתולה, תמורת דולר אחד. באותו יום עצמו העבירה אובה את אותה זכות לחברת אינטרנשיונל מדיה אוברסיז מפנמה, שוב תמורת דולר אחד. תוך 24 שעות עבר הכסף על הנייר שלוש ארצות, שני בנקים וארבע חברות - מה שכמובן מקשה מאוד לעלות על עקבותיו.
על-פי מסמכי מוסאק-פורסקה, מי שעמד מאחורי ההעברות היו מקורבים לנשיא רוסיה,
ולדימיר פוטין. את חברת סנדלווד הקים בנק רוסייה מסט. פטרסבורג, עירו של פוטין ומי שמקורביו של פוטין קשורים אליו בעבותות עבים. ואילו מאחורי אינטרנשיונל מדיה עמד סרגיי רולדוגין, חברו הקרוב של פוטין ומי שהיה הסנדק של בתו הבכורה.
הלוואה זו הייתה חלק מעשרות העברות שהסתכמו ב-2 מיליארד דולר ואשר ביצעו חברות שרשם מוסאק-פונסקה עבור מקורביו של פוטין. החשד הוא, שמקורם של כספים אלו הוא תשלומי שוחד תמורת סיוע או חוזים שקיבלו מממשלת רוסיה. במקרה של 200 מיליוני הדולרים, רוב הכסף הגיע מבנק בקפריסין אשר השליטה בו באותה עת הייתה בידי בנק וי.טי.בי שבשליטת רוסיה.
דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב, סירב לענות על שאלות בנושא באומרו שהן כבר נשאלו ונענו מאות פעמים. עוד אמר, כי ממשלת רוסיה תשתמש בכל הכלים המשפטיים שבידיה כדי להגן על כבודו ויושרו של פוטין.
מוסאק-פונסקה עצמו טען, כי המשרד מקפיד והקפיד על הכללים לגילוי זהות לקוחותיו. אולם מסמך פנימי של המשרד עצמו סותר זאת: ביקורת פנימית שנערכה בו בשנה שעברה גילה, כי המשרד יודע מי עומד מאחורי 204 בלבד מתוך 14,086 החברות שהקים באיי סיישל.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
