עו"ד דני זילברשלג יושעה ל-30 חודשים החל מ-22.5.16, בשל גניבת כספי לקוח בשנת 2000. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אמנון כהן, דחה (28.3.16) את ערעורו של זילברשלג על הרשעתו בבית הדין הארצי למשמעת ועל חומרת עונשו.

זילברשלג ייצג בשנת 2000 את מאיר פלד במו"מ לרכישת חנות, ופלד הפקיד בידיו למעלה מ-100,000 שקל לצורך רכישתה. אולם ביוני 2000 הודיע לו זילברשלג, כי הוא מעכב בידיו סכום זה לצורך תשלום שכרו. בשנת 2007 הגיש פלד תביעה אזרחית נגד זילברשלג, אשר חויב באוקטובר 2009 להחזיר לו 110,000 שקל ועוד הוצאות של 10,000 שקל. בפברואר 2011 הוסכם בפשרה בבית המשפט העליון, בעקבות ערעורו של זילברשלג, שהוא ישלם לפלד 110,000 שקל.

ועדת האתיקה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין הגישה את הקובלנה המשמעתית נגד זילברשלג באוקטובר 2012, וכהן אומר שהיה זה סביר מצידה להמתין לסיום התיק האזרחי, וכי 18 החודשים שנדרשו לה בין פסק הדין בעליון לבין הגשת הקובלנה הם פרק זמן סביר. בית הדין במחוז תל אביב הרשיע את זילברשלג בשליחת יד בכספי פיקדון וביולי 2015 גזר עליו שישה חודשי השעיה.

בנובמבר 2015 דחה בית הדין המשמעתי הארצי את ערעורו של זילברשלג, את ערעורה של ועדת האתיקה והחמיר את עונשו של זילברשלג ל-30 חודשי השעיה בפועל. הדיינים עוה"ד יגאל טמיר, יורם תובל ואבידן רומנוב הזכירו, כי שליחת יד היא העבירה האתית החמורה ביותר וכי מבצעיה עלולים אף לאבד את רשיונותיהם. במקרה של זילברשלג צוינו הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה ועברו הנקי כסיבה להקלה בעונשו.

כאמור, כהן דחה את ערעורו של זילברשלג. לדבריו, אין כל סיבה להתערב בממצאים העובדתיים של בתי הדין המשמעתיים, ולפיהם זילברשלג אכן נטל לעצמו את כספו של פלד והחזיר אותו רק לאחר פסק הדין בבית המשפט העליון. עוד מדגיש כהן, כי פסק דינו של בית המשפט העליון אינו מונע הליך משמעתי נגד זילברשלג, שכן מדובר בהליכים נפרדים לחלוטין. גם העונש אינו מצדיק התערבות, ממשיך כהן, שכן בית הדין המחוזי הקל עם זילברשלג יתר על המידה, בעוד בית הדין הארצי איזן בצורה נכונה את כל השיקולים. את זילברשלג ייצג עו"ד אהרון פרום, ואת ועדת האתיקה במחוז ת"א - עו"ד מיטל רון.