מרכז פרס לשלום קיבל על עצמו את הטיפול בנושא ננוטכנולוגיות במים, במקביל לפעילות הקרן הננוטכנולוגית הלאומית הישראלית, העוסקת בתחום הכללי יותר של ננוטכנולוגיה בישראל.
מרכז פרס החליט לעסוק בנושא זה מתוך דאגה להשלכות חמורות של מצוקת מי שתיה על יחסי ישראל והפלשתינים, יחסי ישראל-ירדן ומדינות נוספות באזור.
ממחקרים ראשונים עולה, כי התפלת מים בטכנולוגיית ננו תאפשר הוזלת מחיר ההתפלה כך שיהיה תחליף נאות למים של היום.
מרכז פרס מקדם שיתוף פעולה בין-אוניברסיטאי, המקיף בשלב זה את הצעות המחקר היישומי הבאות:
מכון ויצמן - הגנה וטיפול במים עם דגש על חדירת מי-ים.
הטכניון - הגנה וטיפול במים עם דגש על חדירת מזהמים.
אוניברסיטת בר אילן - הסרת זיהומי מים באמצעות ננוטכנולוגיה ואנרגית השמש.
אוניברסיטת בן-גוריון - שיפור התפלה וטיהור של מים באמצעות ננוטכנולוגיה, עם דגש על תהליכי ממברנות משופרים בלחץ ובחשמל
האוניברסיטה העברית - ננוטכנולוגיות לאיכות מים ולהגנה על מקורות מים מתוקים וננטכנולוגיה בטיפול ומיחזור מים.
בפרויקט משתתפים כ-30 חוקרים. מרכז פרס החליט על תחילת הפעלת התוכנית תוך 3 חודשים. במקביל הוחל תהליך שיוביל להרחבה לגורמים אוניברסיטאיים ופרטיים נוספים.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
