|
הבקשה להפחתה משמעותית בקנסות אסור לה שתבוא על-חשבון תנאי העסקה פוגעניים, שלרוב נעשים בכוונת מכוון תוך ניצול העובדים, פגיעה בזכויותיהם, בתנאי ההעסקה שלהם ובשעות המנוחה המגיעות להם. יכול להיות שצריך הלימה בין מחזור העסקות לגובה הקנס, אבל הקנס חייב להישאר גבוה מאוד כדי לשמר את אפקט ההרתעה. טעויות אנוש של מעסיקים קורות לא אחת, אבל זו אינה סיבה לשנות את המנגנון כולו. לשם כך יש ועדות ערר וועדות חריגים שתפקידן לברר אם הטעות נעשתה בתום לב. ניסיון משרד הכלכלה והתעשיה מלמד כי אצל מי שנתפס עובר עבירה אחת מתגלות לא אחת שלל עבירות של פגיעה בעובדים.
▪ עידן יוסף
|
|
|
|
היועץ המשפטי של התאחדות המלאכה והתעשיה, עו"ד מוטי עזרן, מזהיר כי הקנסות שמטיל משרד הכלכלה על עסקים קטנים על עבירות בדיני העבודה, מגיעים לעשרות אלפי שקלים וממוטטים עסקים קטנים.
לקראת הדיון שיתקיים ביום שני הקרוב בוועדת העבודה של הכנסת בתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה, מבקשים בהתאחדות להבדיל בין עסקים קטנים לגדולים, ולהקטין את גובה העיצום הכספי המוטל על עסקים קטנים, ואף להסתפק באזהרה בלבד לעבירה ראשונה. ההתאחדות מבקשת כי תיקון התקנות המוצע יהיה גבול עליון של קנס בגובה 2% בלבד ממחזור העסקות של עסק קטן, שמחזור העסקות שלו או הכנסתו אינם עולים על 5 מיליון שקלים חדשים, זאת במטרה להקטין את הנטל על בעלי העסקים הקטנים.
לדברי עו"ד עזרן, יש להסתפק בעיצום כספי נמוך, מאחר שרווח נקי ממוצע של עסק קטן מגיע ל-5-3 אחוזים בלבד מהמחזור השנתי, וקנס גבוה מכך ימוטט את העסק.
"משרד הכלכלה השית בשנה שעברה קנסות בגובה 84 מיליוני שקלים על עסקים, רבים מהם על עסקים קטנים שגם כך נאבקים על הישרדותם. לאחרונה פנה אלינו חבר התאחדות, בעל בית דפוס קטן המעסיק 3 עובדים, שבשל טעות טכנית בתלושי המשכורת, נקנס בכ-40,000 שקלים ונאלץ לקחת הלוואה כדי לשלם משכורות", סיפר עזרן.
בהתאחדות המלאכה והתעשיה טוענים כי בעסק קטן המעסיק הוא גורם הניהול הבלעדי במפעל ובדרך כלל מהווה גם מנכ"ל גם מנהל משאבי אנוש גם מנהל כספי גם מנהל שיווק גם מנהל תפעול וכו'. לכן, אין לצפות ממנו לעמוד באותה רמת ידע ומודעות של עסק גדול אשר לו ייעוץ משפטי שוטף, ניהול משאבי אנוש ייחודי וכו' ולפיכך מידת הסיכון שלו להיפגע מעיצומים הכספיים עולה עשרת מונים.