נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, מסרבת לפתוח לדיון מחודש את ההלכה המאפשרת להרוס את בתיהם של מחבלים ובני משפחותיהם. נאור דחתה (יום ה', 9.6.16) בקשה לדיון נוסף בבג"ץ על הריסת ביתו של הנער שרצח את דפנה מאיר.

ההלכה הקיימת נקבעה בהרכב רגיל של שלושה שופטים, והיא כוללת גם תנאים ונהלים שבהם יתאפשר להרוס את הבתים. בג"ץ הכיר בכך שמדובר באמצעי מרתיע, אם כי הורה לצה"ל לבחון בצורה שוטפת את תקפותו של נימוק זה. בחודשים האחרונים רמזו השופטים עוזי פוגלמן, מני מזוז וענת ברון שיש לבחון מחדש את ההלכה, ובכמה מקרים אף סברו בדעת מיעוט שאין לאשר הריסת בתים.

האפשרות היחידה לשנות את ההלכה המחייבת היא בדיון נוסף בהרכב מורחב. אולם נאור - התומכת בצורה עקבית בהריסת הבתים - חסמה אפשרות זו, לפחות כרגע. הסמכות להורות על דיון נוסף מצויה אך ורק בידי נשיא בית המשפט העליון, ונאור - בניגוד לאשר גרוניס, הנשיא הקודם - כמעט ואינה עושה בה שימוש.

במקרה הנוכחי מסכימה נאור עם השופט חנן מלצר, אשר קבע שאין מקום לפתוח מחדש את הדיון בהלכה העקרונית, שכן אין להפוך את בית המשפט לבית שופטים. "בקביעה זו אין כל הלכה, וממילא
לא הלכה המצדיקה קיומו של הליך חריג ונדיר כהליך הדיון הנוסף", אומרת נאור.

נאור מוסיפה ומתייחסת לדעתה העקרונית של ברון, לפיה על-מנת להרוס את בית משפחתו של המחבל - יש להוכיח שבני משפחתו ידעו על כוונותיו. לדבריה, "גם הקביעה בדבר ידיעה קונסטרוקטיבית של בני משפחת המפגע בפסק דינה של השופטת ע' ברון אינה מצדיקה דיון נוסף. ידיעתם של בני המשפחה על כוונותיו הזדוניות של המפגע [במקרה זה] היוותה טעם מרכזי לדחיית העתירה רק בדעת השופטת ע' ברון, ולכן הדברים אינם עולים כדי הלכה". את המבקשים ייצגו עוה"ד אנו דעואל לוסקי ומיכל פומרנץ.