בית המשפט העליון מגבה את החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, להפעיל אמצעים פליליים נגד אביו של בעל המעגן את אשתו מזה למעלה מעשור, מאז לקתה באירוע מוחי.
בית הדין הרבני בתל אביב קבע, כי האב - המשתייך למשפחה חרדית עשירה ובעלת השפעה מארה"ב - הוא הכוח המניע מאחורי סירובו של בנו לתת גט לאשתו. בית הדין הורה לאסור את האב, ומנהל בתי הדין, הרב שמעון יעקבי, הציע למנדלבליט להשתמש בכלים פליליים נגדו - למשל בעבירה של הפרת חובה חוקית.
מנדלבליט קיבל את ההצעה והורה למשטרה לפתוח בחקירה, וזו זימנה את האב לעדות לאתמול (יום ד', 22.6.16) בשעה 14:00. בא-כוחם של האב והבעל, עו"ד
אליעד שרגא, ביקש מבג"ץ למנוע את החקירה - בקשה שנשלחה בפקס פחות משעה לפני מועד החקירה.
השופטת
ענת ברון אומרת (יום ה', 23.6.16), כי הבקשה הונחה על שולחנה רק הבוקר, וממילא הדיון בה התייתר. היא מוסיפה: "גם לגופם של דברים, לא היה מקום לצו הביניים המבוקש. העותרים לא הצביעו בבקשתם על כל טעם המצדיק התערבות של בית משפט זה בסדרי העבודה ושיקול הדעת המקצועי של משטרת ישראל. כידוע, התערבות ממין זה תעשה רק במקרים חריגים שבחריגים".
הדיינים הרב שלמה שטסמן, הרב אייל יוסף והרב עידו שחר החליטו על מאסרו של האב, לאחר שהגיעו למסקנה חד-משמעית לפיה הבעל הוא כלי בידי אביו, המבקש ממניעים לא ברורים למרר ככל הניתן את חייה של כלתו. פסק הדין שלהם גילה, כי באוקטובר שעבר הורו הדיינים להגיש תלונה במשטרה, לאחר שהרב שטסמן קיבל "פנייה מאישיות נכבדה ושנועדה להבהיר כי המבקש [האב] זכאי 'ליחס מיוחד' נוכח היותו 'גביר גדול'".
לדברי הדיינים, האב "הוא אדם גס רוח ויהיר, שאינו מהסס לדבר בעזות ובחוצפה גם כלפי בית הדין פעם אחר פעם. מעדותם של העדים האחרים ואף ממה שראו עינינו ולא זר מתברר כי מורגל הוא לחשוב כי 'בעל המאה הוא בעל הדעה' ואין הוא בררן במיוחד באשר לאמצעים שאותם הוא מנסה להפעיל כדי להשיג את מטרתו - להטעות ולהטות". הם קובעים, על סמך עדויות ומסמכים נוספים שהוצגו להם: "גרסתו, ולפיה אין הוא קשור כלל לפרשיית העיגון וכי בנו מנהל את חייו באופן עצמאי ומעגן את אשתו משיקוליו הוא ושלא על דעת אביו - לא רק שאינה אמינה אלא כוזבת ושקרית".