"ההשלכות הכלכליות של הגירושין הן קשות הרבה יותר עבור נשים עם ילדים מאשר עבור גברים"

המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן יקיים ביום ד' השבוע (14.1.04) את הכנס השנתי לענייני נשים, משפחה ומשפט בישראל בנושא: "ההשלכות הכלכליות של הגירושין".

לדברי ד"ר רות הלפרין קדרי, העומדת בראש מרכז רקמן, "חווית הגירושין היא עדיין חוויה טראומטית מכל הבחינות. מעבר לקושי הרגשי, הנפשי והחברתי, לגירושין השלכות קשות מבחינה כלכלית, המעצימות כמובן את כל יתר מישורי הקושי".

"קשיים אלה" מוסיפה קדרי, "קיימים עבור כל אדם החווה גירושין, אך היקפם ועוצמתם משתנים מאדם אחד למשנהו. ההבדלים המשמעותיים ביותר קיימים על בסיס מגדר. כשם שמוסד הנישואין הוא מוסד מגדרי, ומשפיע בצורה שונה לחלוטין על גברים ועל נשים, כך גם השפעות הגירושין שונות לגבי גברים ולגבי נשים. למוסד המשפחה הפטריארכלית מקום מרכזי בעיצוב מעמדה הנחות של האשה, אך לגירושין תפקיד משמעותי עוד יותר בקיבוע מציאות זו, בעיקר בכל הקשור לרובד הכלכלי.

"מחוץ לישראל קיימת ספרות מחקרית ענפה בדבר ההשלכות הכלכליות של הגירושין, המתמקדת בעיקר בהבדל המגדרי בהקשר זה. גם אם הנתונים המדויקים משתנים ממחקר למחקר, קיימת תמימות דעים מלאה באשר לממצא כי מצבן הכלכלי של נשים עם ילדים בעקבות גירושין מורע לאין ערוך יותר מאשר מצבם הכלכלי של גברים לאחר גירושין. רוב המחקרים מצביעים על כך שכעבור פרק זמן מסוים, הנע בין שנה לשלוש שנים, חוזרת רמת ההכנסה של גברים לאחר גירושין לאותה נקודה בה היתה לפני הגירושין, בעוד שנשים עם ילדים מוסיפות לסבול מרמת הכנסה ירודה בהרבה. בישראל לא נעשו עד כה מחקרים אמפיריים בסוגיה זו, אך אותם ממצאים מחוץ לישראל, בצירוף נתוני המוסד לביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע למצבן הכלכלי של אמהות חד הוריות, שרובן המכריע הן נשים גרושות, מאפשרים להניח במידה רבה של בטחון, שגם בישראל ההשלכות הכלכליות של הגירושין הן קשות הרבה יותר עבור נשים עם ילדים מאשר עבור גברים" מוסיפה קדרי. לדבריה, "מטרתנו בכנס היא לפתוח דיון ציבורי בנושא חברתי זה, מתוך מטרה לקדם שינויים משפטיים וחברתיים אשר יקלו על אותן ההשלכות הקשות של הגירושין".

בכנס ייבחן נושא ההשלכות הכלכליות של הגירושין לעומקו מכמה וכמה זוויות: משפטיות, כלכליות-יישומיות, חברתיות ופסיכולוגיות, במטרה לתת תמונה מקיפה ככל האפשר שתהווה תשתית משמעותית ליצירת הדיון הציבורי.