העליון: תשלום על אי-תחרות חייב במס מלא

תשלום שמקבל עובד פורש תמורת התחייבותו שלא להתחרות בעסק ממנו פרש, מהווה הכנסת עבודה וחייב במס מלא - קובע לראשונה (יום ד', 10.8.16) בית המשפט העליון, בפסק דין שניתן בהרכב של חמישה שופטים.

השופט יצחק עמית הכריע בסוגיה לגביה ניתנו פסקי דין סותרים של בתי המשפט המחוזיים, שחלקם קבעו שמדובר ברווח הון החייב במס בשיעור מופחת (כמחצית מהמס השולי על הכנסת עבודה). לצד זאת קובע עמית הלכה מחייבת, ולפיה קיימת חזקה הניתנת לסתירה, לפיה כל תשלום של מעסיק לעובד מהווה הכנסת עבודה; העובד יכול לנסות לסתור חזקה זו כדי לשלם מס מופחת.

עוד אומר עמית, כי אפילו אם ייקבע שהאיסור הספציפי על התחרות הוא פסול במישור החוקתי - אין בכך כדי להשליך על חיוב המס הקשור אליו, שכן גם הכנסה בלתי חוקית חייבת במס. הוא מוסיף, שבחינת מהותו של התשלום תהיה דו-שלבית: "בשלב הראשון יש לבחון האמנם מדובר בתניית אי-תחרות אמיתית, או שמא במדובר בכסות לתשלומים אחרים (כגון שכר עבודה או מענק פרישה); אם צלח הנישום את השלב הראשון, יש לבחון אם בנסיבות המקרה עלה בידו לסתור את חזקת הכנסת העבודה ולהראות כי מדובר בתקבול הוני".

בלב פסק הדין עומדת הקביעה לפיה "ככלל, מנקודת מבטו של העובד, תשלום אי-תחרות נועד במהותו לפצות את העובד בגין הירידה הצפויה בהכנסתו, לנוכח העובדה שנחסמה בפניו האפשרות
למצות עד תום את כושר השתכרותו בשל ההגבלה המוטלת עליו מכוח תניית אי-התחרות". לפיכך, מדובר בשכר עבודה החייב במס מלא. רק במקרים נדירים, בהם יוכל העובד להוכיח שתניית האי-תחרות גדעה לחלוטין את אפשרותו לעסוק בעתיד בתחום זה, ניתן יהיה לקבוע שמדובר בהכנסה הונית החייבת במס מופחת.

עוד קובע עמית, כי במקרה בו מדובר בתשלום שלכאורה הוא מעורב - הן שכר עבודה (הכנסה פירותית) והן הכנסה הונית - יש לסווגו כשכר עבודה. "על-מנת לסווג את התקבול כהוני, על הנישום לשכנע כי אין מדובר בתקבול בעל מאפיינים מעורבים, דהיינו שבנסיבות העניין לא ניתן לסווגו כהכנסה פירותית".

ביישמו פסיקה זו על שלושה מקרים שנדונו במשותף קבע עמית, כי יוסף ברנע ישלם מס מלא על התשלום שקיבל כאשר פרש מניהולה של חברת מפעלי חמצן וארגון, העוסקת בייצור גזים למערכת הביטחון ולמערכת הבריאות - 151,000 שקל; מאיר אבידן ישלם מס מלא על 220,000 דולר שקיבל בעת שפרש מחברת צ.מ.ל ציוד לרפואה שבבעלות ג'ונסון אנד ג'ונסון; ואברהם קריגל, לשעבר המשנה למנכ"ל אסם, ישלם מס מלא על 4 מיליון שקל שקיבל בעת שפרש מהחברה.

הנשיאה מרים נאור והשופטים דפנה ברק-ארז, עוזי פוגלמן ואסתר חיות הסכימו עם עמית. ברק-ארז העירה, כי ככלל - היא תומכת בשימוש בחזקות הניתנות לסתירה, כפי שעשה עמית במקרה זה. ברנע ואבידן חויבו בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל, וקריגל ישלם 50,000 שקל. את השלושה ייצגו (בהתאמה) עוה"ד אמנון סמרה ומשה כדר; משה דרוקר ומיקי מיכאלוביץ; ועוה"ד גור יהודה סביר, שלמה אביעד זידר ואוהד כצנלסון. את המדינה ייצג עו"ד יורם הירשברג.