חברי הכנסת לא יוכלו להגיש הצעות חוק המציעות ענישה, בלא לצרף אליהן חוות דעת משפטית - הודיעה (יום ג', 30.8.16) שרת המשפטים,
איילת שקד, בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין. ההגבלה תיכנס לתוקף במושב הבא של הכנסת. לדברי שקד, "החקיקה בישראל הגיעה לרמה מסוכנת והיא פוגעת בחופש של כל אחד מאיתנו".
שקד יצאה נגד שטף הצעות החוק הפרטיות: 12,000 הצעות כאלו בעשור האחרון, בהן 1,500 ב-15 חודשי כהונתה של הכנסת הנוכחית, מתוכן נבלמו 1,100 בוועדת השרים לחקיקה. לטענת שקד, משמעותה של חקיקה היא נטילת חלק מחרותו של האזרח, ולכן יש לעשות אותה בחרדת קודש - כפי שהכנסת השלישית העבירה 13 חוקים בלבד בכל ארבע שנותיה. הכנסת ה-18, לעומת זאת, העבירה 500 חוקים.
שקד נתנה מספר דוגמאות להצעות חוק שנבלמו בוועדה, ואשר לדבריה היו יוצרות עולם מקביל בו "שולטת הממשלה באזרח באמצעות הסדרתם של עוד ועוד תחומים כלכליים, בשעה שלפרט נותרת מעט מאוד חרות לנהל את עצמו ואת עסקיו". בין ההצעות שנבלמו: איסור על העלאת שכר דירה במשך שלוש שנים, חובה לקבוע מחיר אחיד למוצרים דומים ברשתות המזון, ענישת מלונות על אי-התקנת אינטרנט אלחוטי, הטלת חובה על המדינה לחלק לאזרחים אפודי מגן ואיסור על השימוש במונח "בתי אב".
הצעות חוק אלו, טוענת שקד, "יוצאות מתוך נקודת המוצא שהפתרון מצוי במדינה, בפקידות ובמערכת המשפט; אף פעם לא באדם; אף פעם לא ביוזמה החופשית שלו. משמאל, ולצערי לא פעם גם מימין, אני מזהה רצון עז לצמצם את חירויותיו של האזרח ואת החופש העומד בבסיסו של השוק החופשי".
שקד הוסיפה: "לפרץ החקיקה הזה שמכלה את זמנו של הפרלמנט הישראלי, אין אח ורע בכל העולם המערבי כולו. זוהי בפירוש לא תעודת כבוד; זוהי תעודת עניות. היא מעידה על הכישלון המפואר הממתין בקצה דרכו של מי שמבקש לפתור כל בעיה בדרך של חקיקה". שקד הבהירה, שמשרד המשפטים מגיש הצעות חוק רק לאחר שהיא עצמה השתכנעה שאין מנוס מלחוקק אותן, וזאת לאחר שבועות ולעיתים חודשים של בדיקה דקדקנית.
לדברי שקד, "כל מי שהיה פעם במליאת הכנסת בשנים האחרונות יודע איך נראית כיום החתמה של חבר כנסת על הצעת חוק; לא פעם חבר כנסת יצרף את שמו להצעת החוק כיוזם שלה וזאת מבלי שעבר עליה, ולו רק בקריאה פשוטה, ולו רק פעם אחת". לדבריה, זהו "מרוץ לתחתית" - איזה חבר כנסת יגע בהכי הרבה נושאים, בלי קשר לדיוק ובלי קשר להשלכות של הצעותיו. "אני מציעה מדור חדש: הצעת החוק השבועית המיותרת ביותר", אמרה שקד בציניות.
שקד הוסיפה: "את התחרות הבריאה בין העסקים במשק, אנחנו מחליפים בתחרות מזיקה בין חברי הכנסת והשרים. יחד עם הפגיעה בחופש של האזרח - נפגע באופן קשה השוק החופשי, שקורס תחת רגולציה קשה ומיותרת. החופש לנהל עסקים הוא החמצן של המגזר היצרני שלנו. הרגולציה העודפת חונקת אותו". לדבריה, המצב הוא כמעט כזה שבו כל מה שלא הותר למגזר העסקי - אסור לו.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
