תחקיר של העיתון USA Today חושף (יום ג', 18.10.16) את עומק הקשרים הסבוכים בין קרן קלינטון, תורמים גדולים לקרן ולמסע הבחירות של
הילרי קלינטון ולוביסטים שפעלו מול משרד החוץ בשליחותם של כמה מאותם תורמים כאשר קלינטון שימשה כמזכירת המדינה (2013-2009).
אחד משלושת העיתונים הגדולים בארה"ב מציין, כי אין מדובר בעבירות על החוק וגם לא בעבירות אתיות, אלא במצב המעורר לכל הפחות תמיהות משמעותיות על ניגודי עניינים בהם תיתקל קלינטון אם וכאשר תיבחר לנשיאה. התחקיר מבוסס על הצלבת מקורות גלויים: רשימת התורמים לקרן קלינטון, רשימת התורמים הגדולים ("Hillblazers") לקמפיין קלינטון ורשימת השדלנים שפעלו מול מחלקת המדינה.
התנהלות מול תורמי עבר
קרן קלינטון הוקמה בשנת 1998, השנה האחרונה לכהונתו של
ביל קלינטון כנשיא, והפכה לגוף בינלאומי המעסיק 1,000 עובדים ברחבי תבל. ביל קלינטון הבטיח לפרוש מניהולה אם רעייתו תיבחר לנשיאה, והקרן הצהירה שבמקרה כזה - תקבל תרומות רק מאזרחי ארה"ב ומתושבים קבועים בה. אולם הן הקרן והן מטה הילרי קלינטון לא הסבירו כיצד ינהגו מול תורמי-עבר, הכוללים גם כאלו הקשורים למדינות זרות: כוויית, איחוד האמירויות, קטאר וקזחסטן.
התחקיר של USA Today מדגים את סבך הקשרים והאינטרסים באמצעות הפניית הזרקור למאמצי השתדלנות של שלוש חברות גדולות:
מיקרוסופט, חברת התרופות פייזר וחברת הרכבות המהירות Northeast Maglev.
מיקרוסופט תרמה לאורך השנים 5-1 מיליון דולר לקרן קלינטון. החברה הייתה זקוקה לעזרתו של משרד החוץ בשורה של נושאים, ובהם מתן ויזות אמריקניות למומחים זרים שביקשה להעסיק. מנציגיה מול המשרד היה פרדריק המפריז, סגן נשיא החברה לקשרי ממשל. המפריז הוא כיום אחד התורמים הכבדים של קלינטון ועוסק גם בגיוס תרומות מאחרים למסע הבחירות שלה. מיקרוסופט גם הזמינה את ביל קלינטון לנאום בכינוסים שלה ב-2010 וב-2014; התמורה הכוללת: 400,000 דולר. בשנת 2010, כדאי להזכיר, שימשה הילרי קלינטון כשרת החוץ ומיקרוסופט עסקה בשתדלנות מול משרדה.
פייזר הייתה מודאגת מהשלכות אפשריות של הסכם הסחר בין מדינות האוקיינוס השקט, שעשוי היה להקל על-כניסתן לשוק של תרופות גנריות. היא גייסה את משרד עורכי הדין אקין-גומפ-שטראוס-האואר-פאלד, המייצג אותה מזה שנים רבות, כדי להציג את עמדתה בפני מחלקת המדינה בראשותה של קלינטון. בין הנציגים היה השותף הבכיר בריאן פומפר, שהפך גם הוא לתורם חשוב ולמגייס תורמים במסעה של קלינטון לבית הלבן. פייזר עצמה תרמה לקרן קלינטון 5-1 מיליון דולר. הילרי קלינטון הכריזה בשנת 2012 על תמיכתה הנלהבת בהסכם הסחר המתגבש; בשנה שעברה הודיעה שלא תתמוך בו.
Northeast Maglev מעוניינת להרחיב אל מחוץ לארה"ב את עסקיה בתחום הרכבות המהירות. מנכ"ל החברה, וויין רוג'רס, תורם כספים מאז אמצע שנות ה-90 בגיוס כספים לבני הזוג קלינטון, כולל 200,000 דולר לנשיא קלינטון בשנים 1996-1995 - במקביל להזמנתו של רוג'רס להתלוות למסע בחו"ל של שר האנרגיה דאז. רוג'רס תרם לפחות 100,000 דולר לקרן קלינטון, ואשתקד אירח תורמים בסעודת גיוס כספים לקמפיין קלינטון. במקביל, העסיקה החברה את השתדלן מתיו ברנשטיין מול משרד החוץ בשנת 2012. הלה תרם לפחות 100,000 דולר לקמפיין הכושל של הילרי קלינטון בשנת 2008. שנה קודם לכן ביקרה קלינטון ביפן, ושר החוץ המארח הודיע שארצו תסייע בקידום פרויקטים של רכבות מהירות.
אוזן קשבת במשרד החוץ
העיתון מזכיר שתי חברות גדולות נוספות שתרמו לקרן קלינטון, ובמקביל נזקקו לאוזנו הקשובה של משרד החוץ. האחת היא ענקית הנפט אקסון-מוביל, שתרמה לקרן 5-1 מיליון דולר, בעיקר בנושא קידוחי נפט הידראוליים. השנייה היא חברת הטלוויזיה המקסיקנית אצטקה, שתרמה 375,000 דולר; היא ביקשה ממשרד החוץ לסייע לה בפיתוח עסקיה בארה"ב.
כל הגורמים הנוגעים בדבר אליהם פנה USA Today אמרו בתגובה, כי פעילותם הייתה תקינה לחלוטין וכי לא היה כל קשר בין התרומות לבין הפעילות מול מחלקת המדינה. מטה קלינטון מסר, כי אין כל תיעוד לפגישה בינה לבין אותם אישים בנוגע לנושאים שניסו לקדם בעת שהייתה שרת החוץ.
לצד זאת מציין העיתון, כי אם קלינטון תיבחר - תהיה זו הפעם הראשונה בתולדות ארה"ב, בה לנשיא יהיו בעיות ממשיות של ניגודי עניינים מול עסקיו הפרטיים. כבר היו נשיאים עשירים, כמו פרנקלין רוזוולט וג'ון קנדי, אך הונם היה מקומי ולא היו להם קשרים עסקיים בינלאומיים, מסביר העיתון.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
