ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, פנה ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, בבקשה לבחון את השלכות פסק דין בג"ץ עמונה על הניסיון לקיים הסדרת קרקעות בירושלים.

המכתב נשלח לאחר עבודת מטה שקיימו בשבועות האחרונים ראש העיר עם הייעוץ המשפטי לעירייה, בשל מקרים שהובאו לידיעת העירייה, לפיהם ישנם בירושלים מקרים דומים לפרשיית עמונה ובמיוחד בתים שנבנו במזרח ירושלים שלא כחוק על קרקע פרטית בבעלות יהודית. על-פי ההערכות, ישנן אלפי יחידות דיור בהן מתגוררים היום ערבים, אשר תהיה מחויבת העירייה להרוס בשל פסיקת בג"ץ בנושא עמונה.

"עמדתי היא שבעמונה נכון להסדיר את ההתיישבות על הקרקע בשל העובדה שמדובר ביישוב בן עשרים שנה שנבנה בתמיכת ממשלות ישראל, ופינוי היישוב יגרום עוול לארבעים משפחות שהתיישבו במקום בתום לב", כתב ברקת במכתבו ליועץ המשפטי לממשלה, "אך אם פסק הדין ייושם, לא נכון שיהיה דין אחד ליהודים ודין אחר לערבים, ועל כן אבקשך לקיים דיון בעניין בלשכתך לגיבוש עמדה משפטית בעניין זה".

השבוע הוגשה לבית משפט תגובה על-ידי העירייה בהמשך להתנגדות תושבת ערבייה לצו הריסה. בתגובה זו לביהמ"ש כבר נכללה, לראשונה, הסתמכות על חלקים מפסיקת בג"ץ בפרשת עמונה.

מעיריית ירושלים נמסר כי עמדתו של ראש העירייה היא שבעמונה נכון להסדיר את ההתיישבות על הקרקע. ברקת פנה ליועץ המשפטי לממשלה על-מנת לבדוק אם פינוי של עמונה עשוי להיות בעל השלכות במקרים דומים בירושלים, בהם ערבים בנו שלא כחוק על קרקע פרטית או עירונית וזאת מתוך התפישה שאסור שיהיה דין אחד ליהודים ודין אחר לערבים.

בתשובה לבג"ץ, עליה חתום רוב מוחלט של תושבי עמונה, נכתב כי ככל שהארכה המבוקשת מתבססת על הצורך לקדם את החלופה של "שבות רחל" - אין בה מבחינתם טעם; ככל שתתבקש ארכה לשם קידום החלופות האחרות - הרי שהתושבים יצטרפו לבקשה.

אשר לשיקולים שהעלתה המדינה לגבי ההתנגדות הצפויה לפינוי, כותבים התושבים: "תהיה מחאה, ותהיה התנגדות לפינוי. דחיית הפינוי לכל מועד בעתיד לא תשנה עובדה זו. המחאה וההתנגדות ייעשו באמצעים שונים ובלבד שאינם כרוכים בהפרות של הוראות הדין".

על הצעת חוק ההסדרה, אמרו התושבים: "ככל הנראה עמדת המדינה ביחס לחוק ההסדרה אינה נובעת ממניעים משפטיים כלל, אלא ממניעים של יחסי ציבור ויחסי חוץ, שיקולים שאין כל הכרח להתחשב בהם כשמנגד עומדות זכויות יסוד חוקתיות של תושבי עמונה אשר נפגעות באורח אנוש".

הפלשתינים המחזיקים באדמות שעליהן נבנה המאחז הלא מורשה עמונה מתנגדים לבקשת המדינה לדחות את פינויו בשבעה חודשים. בעלי האדמות כתבו לבג"ץ כי כבר שני עשורים הם ממתינים לחזור לאדמתם ומתנגדים לבקשת הדחייה שמניעיה פוליטיים וכל מטרתה למנוע משבר קואליציוני. גם ארגון השמאל "יש דין" מביע התנגדות לדחייה ואומר כי הדחייה מתבקשת מסיבות פוליטיות גרידא. לפני שנתיים הורה בג"ץ למדינה לפנות את עמונה, אך עד כה פסק הדין לא בוצע.