ראש הממשלה נקלע למצוקה קשה. מצד אחד הוא ניצב מול החלטת בג"ץ המחייבת לפנות ולהרוס את היישוב עמונה, ומצד שני הוא עומד מול מכבש לחצים אמריקני ואירופי משולב עם מחנה השמאל/תקשורת בישראל. לכאורה מציאות הזויה ובלתי אפשרית, בבחינת אוי לי מבג"ץ ואוי לי מאובמה.
עגל הזהב
בנתונים הקיימים לא נותרה ל
בנימין נתניהו דרך אחרת אלא לאחוז את השור בקרניו ולהוציא מתוק מעז. הכוונה להתנתק אחת ולתמיד מהקשר הגורדי והשקרי בין שלום לבין מדינה פלשתינית בארץ ישראל המערבית, בשעה ששני אלה הם דבר והיפוכו ולא ניתן לרצותם בו-זמנית. אפילו אבו מאזן "המתון", יקיר השמאל, אינו מקשר בין שני אלה, אבל האשמה ב"אי-התקדמות" - שם קוד לנסיגה מוחלטת ולטיהור אתני בלב הארץ - מוטחת בנתניהו בלבד. אין מנוס מלומר בגלוי את הידוע לכל: "פתרון" ו"חזון" שתי המדינות לא היו קיימים מלכתחילה, וכל יום שחולף בשני העשורים האחרונים מאשר מסקנה זו. לכן מן הראוי שנתניהו יפסיק להזכיר בכל הזדמנות את מחויבותו לאל שהכזיב, לעגל הזהב של ימינו. מוטב שיחזור לאמת הפנימית שלו, של משפחתו, של מפלגתו, של עמו.
שקר אחר הוא שקר "הכיבוש". מי שמשתמש בו משמיט את הקרקע תרתי משמע מתחת רגלי ישראל משני צדי "הקו הירוק", ולא רק ביהודה ובשומרון. היעד הבסיסי של הציונות היה ונשאר ריכוז עם ישראל בארץ ישראל, ולא היה מותנה בקווים כלשהם. מי שמדקלם את שקר "הכיבוש", כיצד יסביר את סירובו לשלוט על 2 מיליון ערביי יהודה ושומרון, אבל את נכונותו להמשיך לשלוט על מיליון וחצי ערביי ישראל הקטנה? אלה ואלה הם בני אותו עם ובעלי אותם מאוויים לאומיים. נכון, לא ניתן להתעלם מנושא זכויות האזרח של ערביי יהודה ושומרון, ולכך אין פתרון עכשיו. פתרון עתידי אפשרי ייתכן ככל הנראה רק כאשר הרוב הפלשתיני בעבר הירדן המזרחי יגיע לשלטון ברבת עמון, והדבר יקרה במוקדם או במאוחר.
שקר נוסף הוא ה"נאורות" הדמוקרטית-ליברלית, המשרתת אנטישמים ואוטו-אנטישמים ברחבי תבל, ואשר לפיה למען "שלום" מותר וצריך לאסור על יהודים לגור במקום כלשהו ואפילו בלב ארצם, ואף לגרשם ממנו. זכויות אדם צריכות להיות קיימות לבני-אדם באשר הם, ואפילו הם יהודים. על כן שיח פרשנים של השמאל/תקשורת כאילו נתניהו צריך להקפיא בנייה יהודית כפיתיון וכאתנן לשמאל להיכנס לממשלתו הוא פסול מעיקרו, ומעיד על שילוב של בורות וגזענות.
עוד שקר קשור בירושלים ובאמירה כאילו אין לנו עניין בשכונותיה הערביות הנידחות. שקר זה נועד לחפות על האמת: סלע המחלוקת בירושלים הוא העיר העתיקה והר-הבית ולא שועפאט למשל, והוא שמסכל את "פתרון" שתי המדינות והופך אותו למצג שווא.
משבר עמונה צריך להיפתר באמצעות פיצוי למי שיוכיח (אם יהיה מישהו כזה) בעלות על הקרקע. התקפלות בעמונה תהפוך לתקדים מסוכן בכל רחבי ארץ ישראל המערבית, ולא תפסח על קרקעות פרטיות ערביות בירושלים ובתל אביב. אוניברסיטת תל אביב תחילה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
