מזג האוויר הקיצוני, שהיה אחד מהגורמים המרכזיים לעוצמתן של השריפות, הביא את כולנו לקוות לגשם שיגיע, אבל לדבריה של פרופ' לאה ויטנברג מומחית לסחיפת קרקע ושריפות יער מאוניברסיטת חיפה, ללא היערכות נכונה, הגשם יכול לגרום לבעיות סבוכות.

"בחיפה, בגלל המשטחים האטימים, בניגוד למתרחש בשטחים פתוחים, גשם חזק שיורד מחלחל פחות למי תהום והופך לנחל עירוני זורם. לאחר השריפות האחרונות נותרה כמות גדולה של אפר ומזהמים אחרים על פני השטח אשר עשויים להיסחף בנגר העלי, ולגרום להצפות, נזק למערכות הניקוז ולפגיעה נוספת בטבע", אמרה.

לדבריה של ויטנברג, רוב האזורים בחיפה מכוסים בשכבה שמונעת חדירת מי גשם לקרקע, מה שגורם ליצירה של נגר עילי. נגר זה, הופך גם בימים רגילים לזרם שיוצר הצפות, פגיעה ברכוש ועוד. אולם לאחר השריפות האחרונות שאירועו בערים, נותרה על פני השטח כמות גדולה של עפר ושיירים חרוכים בדרגות שריפה שונות. "על-פי תחזית השירות המטאורולוגי, ביום רביעי הקרוב חזויה להיכנס לאזורנו סופת גשם אשר תתחזק לקראת סוף-השבוע. מצב זה עשוי להוביל להצפות ונזקים בשטחים השרופים ובאלו הסמוכים להם כתוצאה מעומס המזהמים ועלייה בשיעור הנגר והסחף העירוניים והחשש הוא לפגיעה בתשתיות, במערכות האקולוגיות המתקיימות בוואדיות ואף לזהם את הים, אליו זורמים המים בסופו של דבר", אמרה.

נקודה נוספת אותה היא מעלה קשורה להתחדשות הטבע. במקרה של השריפה הגדולה בכרמל, לפני כשש שנים, אמרו המומחים כי מבחינה אקולוגית, הצמחייה הטבעית מתחדשת במהירות יחסית. אולם במקרה הנוכחי - הצמחייה נראית דומה, אולם העובדה שהיא נמצאת בעיר הופכת את התוצאות לבלתי ידועות. "המערכת העירונית עשויה להיות שונה מזו המוכרת לנו בטבע. בחיפה הצומח הטבעי מעורב במינים אחרים שמקורם בצמחיית הגינות. הקרקע שונה במאפייניה מהקרקע הטבעית והיא מעורבת בפסולת בניין, בתשטיפים עירוניים. מצב זה טרם נלמד וקשה להסיק מהניסיון שנצבר בשטחים הפתוחים לגבי הצפוי במרחב העירוני".