"אמנם בשנים האחרונות נעשתה כברת דרך בתחום מוכנות והגנת העורף האזרחי, אך בביקורת עלו פערים, חלקם משמעותיים, בהיערכות בתחום המיגון הפיזי, הגילוי וההתרעה ואף פינוי אוכלוסייה, אשר יש בהם כדי להגדיל את הסיכון לחיי התושבים בעת אירוע לחימה. פערים אלה גדולים במיוחד ביישובי גבול הצפון בכלל ובערי הצפון בפרט". כך קובע (יום ג', 6.12.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

שפירא החליט להקדים את פרסום הפרק העוסק בהגנת העורף מתוך הדוח המקיף שלו על מבצע צוק איתן, וזאת בעקבות גל הדליקות לפני עשרה ימים. לדעת שפירא, קיים דמיון בין הטיפול באסונות טבע כמו שריפות לבין הטיפול בעורף בזמן מלחמה. הדוח מצביע על ליקויים הן בגיבוש המדיניות הממשלתית להגנה על העורף, והן ביישום בשטח של אמצעי ההגנה - החל מההתרעה על טילים וכלה במקלטים.

שפירא מוסיף: "לפי תרחישי צה"ל, בעת לחימה בגזרת הצפון ישוגרו אלפי טילים ורקטות לעבר היישובים הסמוכים לגבול הצפון. למרות זאת, יכולת ההגנה על תושבי הצפון בכלל ועל תושבי הערים בפרט מוגבלת מאוד, נוכח פערי המיגון הניכרים ויכולות הגילוי וההתרעה המצומצמות. למרות זאת, לא גיבשו צה"ל ומשרד הביטחון תוכניות לפינוי אוכלוסייה, הכוללות את ערי הצפון, ולא התקיימו דיונים ברמת הדרג הצבאי או המדיני בנושא הפערים באמצעי ההגנה האזרחית והשלכותיהם על הגנת תושבי יישובי הצפון".

אין מידע מלא על מוכנות העורף

לדברי שפירא, "למקבלי ההחלטות אין מידע מלא בנוגע למוכנות העורף, מאחר שפיקוד העורף מציג מידע חלקי על אודות המחסור במקלטים ובממ"דים. כמו-כן, אין גורם המרכז מידע בדבר כשירות אמצעי ההגנה הקיימים להתמודדות עם כלל האיומים על העורף האזרחי, וסקירת המטה לביטחון לאומי המוצגת בפני הקבינט אינה משקפת נאמנה את מוכנות העורף לחרום".

בפרק על אחריות הדרג המדיני מציין שפירא, כי ביוני 2014 החליטה הממשלה, כי על שר הביטחון דאז, משה יעלון, להציג לה בתוך שבעה חודשים "תוכנית עבודה שנתית ורב-שנתית בכל היבטי הכנת העורף למצבי החרום למיניהם". נכון ליולי השנה, מועד סיום הביקורת, לא הוכנה תוכנית כזו, וממילא גם לא חולקו הסמכויות בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון פנים.

לא מדובר רק בעניין פורמלי, מדגיש שפירא: "נוכח העדרן של תוכניות עבודה שנתית ורב-שנתית להכנת העורף האזרחי לחרום, משרד הביטחון לא הקצה משאבים לצורך זה בראייה כוללת וארוכת טווח, ועל כן נפגעת מוכנות העורף לחרום. אי-הסדרת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים עלולה אף היא לפגוע בהיערכות העורף ובטיפול בו בשעת חרום".

"הממשלה והקבינט לא דנו בתמונת המצב הכוללת בנוגע לאיומים העומדים בפני העורף האזרחי ורמת מוכנותו להתמודדות עימם, לא קבעו סדרי עדיפויות לשיפור מוכנות העורף לחרום ולא דנו בתוכניות העבודה השנתית והרב-שנתית להכנת העורף לחרום ובהסדרת הסמכויות בין הגופים האחראים למימושן", אומר שפירא. גם ועדות השרים שהוקמו בידי שתי הממשלות האחרונות, ואשר עליהן הוטל לעסוק במוכנות העורף, למעשה לא פעלו.

משרד הביטחון נגד המל"ל

עוד מציין שפירא, כי המטה לביטחון לאומי אינו מממש חלק מתפקידיו בנושא הגנת העורף, כפי שנקבעו בחוק. גם יריבות בין-משרדית ממלאת תפקיד: נציגי מערכת הביטחון אינם מתייצבים לכל הדיונים שאליהם הם מוזמנים על-ידי המטה, ואינם מוסרים מידע לפי דרישת המטה. חוסר שיתוף הפעולה של משרד הביטחון מנוגד לחוק המטה לביטחון לאומי, ופוגע ביכולתו של המטה להציג תמונת מצב נכונה בפני הדרג המדיני בנוגע למוכנות העורף לחרום. דבר זה עלול לפגוע ביכולת לתת מענה אשר יצמצם את מספר הנפגעים בעורף בעת מלחמה.

חלק מאמצעי המיגון האמורים להגן על הציבור מפני ירי טילים ורקטות, בכלל זה ממ"דים (מרחב מוגן דירתי), מקלטים פרטיים משותפים ומקלטים ציבוריים, אינם כשירים. בנוסף לכך, בעת לחימה יידרשו תושבים - במיוחד באזורים הסמוכים לגבולות עם לבנון וסוריה - לשהות זמן רב במקלטים. למרות זאת, חלק ניכר מהמקלטים הציבוריים והמקלטים הפרטיים המשותפים אינם ערוכים לכך. פיקוד העורף לא מצביע בפני הדרג המדיני על הליקויים באיזורי המיגון, אלא כולל את המקלטים הפגומים בחישוביו.

הנתונים שמציג פיקוד העורף בדבר שיעור האוכלוסייה הממוגנת מוטים כלפי מעלה, דבר שיש בו כדי לפגוע בטיב ההחלטות שיקבלו צה"ל והדרג המדיני בעת לחימה, ולפגוע בהיערכות הרשויות המקומיות לחרום. זאת ועוד: חלק ניכר מהמקלטים העומדים לרשות הציבור אינם כשירים לשהייה ממושכת, אף על-פי שתרחישי הלחימה של צה"ל וסבבי הלחימה בשנים האחרונות מעידים על צורך בשהייה ממושכת באמצעי המיגון, נתון המחריף את פערי המיגון בפועל.

על-פי נתוני פיקוד העורף, לפני שנתיים היו 16% מהמקלטים הציבוריים בלתי כשירים, 33% היו בכשירות נמוכה, 30% היו בכשירות טובה ו-21% בכשירות טובה מאוד - דהיינו: רק מחצית מהמקלטים הציבוריים מצויים במצב סביר. עוד נמצא, כי ל-32% מבתי האב המתגוררים בטווח של 15 ק"מ מגבול לבנון אין כלל מיגון, ועוד 17% מסתמכים על מקלטים ציבוריים.

מוסדות חינוך לא ממוגנים

אמנם גורמים שונים עסקו בגיבוש תוכניות שונות לצמצום פערי המיגון בבתי המגורים בישראל, אך מרביתן לא מומשו במלואן, ולא הביאו לצמצום משמעותי של פערי המיגון. בעיה זו משמעותית במיוחד ביישובים בקרבת גבול הצפון בכלל, אשר צפויים להיות תחת ירי כבד ומתמשך וללא התרעה, ובערי הצפון בפרט, אשר לגביהן אין תוכניות לפינוי אוכלוסייה.

מאז שנת 2005 קיבלה הממשלה החלטות שונות שנועדו לצמצם את פערי המיגון שנוצרו עקב העדר מקלטים מתאימים במבנים שנבנו לפני שנת 1992, השנה שבה החלו לחייב בבניית ממ"דים. תוכניות אלה בחלקן לא מומשו כלל ובחלקן מומשו חלקית בלבד, ולכן לא הביאו לצמצום משמעותי של פערי המיגון, במיוחד באזורי הפריפריה.

בשנת 2007 פסק בג"ץ, כי על מוסדות החינוך ביישובי עוטף עזה להיות ממוגנים באופן מלא, ובשנת 2011 החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למגן את מוסדות החינוך ביישובים הנמצאים בטווח של 15-7 ק"מ מגבול עזה. למרות זאת, קיימים עדיין מוסדות חינוך שאינם ממוגנים כנדרש - תשע שנים מאוחר יותר.

במאי 2013 אישר נתניהו תקציב רב-שנתי לפיקוד העורף, לצורך שדרוג מתמשך של מערך ההתרעה. החלטה זו לא מומשה. העדר תקציב רב-שנתי מגביל את יכולת התכנון של פיקוד העורף, עלול לייקר את עלויות הפרויקטים, ופוגע ביכולת לפתח את מערך ההתרעה ביעילות ובמועילות - מזהיר שפירא. במועד סיום הביקורת, אוקטובר 2015, האמצעים הקיימים בידי חיל-האוויר ופיקוד העורף אינם מספקים התרעה לכלל תושבי ישראל מפני חלק מסוגי האיומים. לדברי שפירא, יכולת מערך הגילוי וההתרעה חייבת להוות שיקול מהותי בקביעת מדיניות ההתגוננות בידי צה"ל.

לא דנו בפינוי האזרחים

ביולי 2012 אישרה הממשלה את תוכנית "מלון אורחים" לפינוי המוני מאורגן של אוכלוסייה בשל סיכון המאיים עליה, וקליטתה במקומות מוסדרים מראש. נכון לפברואר 2016, תוכנית זו אינה בת-ביצוע בשל אי-השלמת היערכותם של חלק ממשרדי הממשלה ושל צה"ל. משרד הביטחון גם לא גיבש תפיסה לאומית כוללת לטיפול במתפנים עצמאית ולא עדכן את הממשלה בדבר אי-השלמת ההיערכות הנדרשת לתוכנית "מלון אורחים", וגם המטה לביטחון לאומי לא התריע על כך.

כאשר היה פינוי תושבים במהלך מבצע צוק איתן, לא דן הקבינט כלל בנושא. במהלך המבצע המליץ המטה לביטחון לאומי למערכת הביטחון לפנות חלק מתושבי עוטף עזה, אך הוא לא הציג לקבינט את המלצתו - ובכך לא מילא את תפקידו.

שפירא מסכם: "אמנם קיים שיפור במוכנות העורף בשנים האחרונות ומאז מלחמת לבנון השנייה, אך הפערים שהתגלו מחייבים את הדרג המדיני, ובראש ובראשונה את ראש הממשלה ואת שר הביטחון, לטפל בדחיפות בממצאים, ולגלות מעורבות רבה יותר בטיפול בפערים שהתגלו בדוח זה, כי בנפשנו הדבר".