המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח בישראל והמרכז הפלשתיני לזכויות האדם, עתרו היום (ג', 20.1.04) לבג"צ נגד מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, בדרישה לקצר את הצווים ל"תיחום מגורים" שהוצאו נגד כיפאח ואינתיצאר עג'ורי, אשר גורשו על-ידי צה"ל לרצועת עזה לפני כשנה וחצי.
ההחלטה שלא לקצר את צווי הגירוש לעזה, התקבלה על-ידי מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, למרות שוועדת הערעורים הצבאית המליצה לקצרם. את העתירה הגישו עורכי הדין יוסי וולפסון ותמר פלג-שריק מהמוקד להגנת הפרט ועו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח בישראל.
העותרים - אחים של מחבל שגם סייעו לטרור בדרכים שונות
כיפאח ואינתיצאר עג'ורי, מראשוני המגורשים מהגדה לעזה, הם אחיו ואחותו של המחבל עלי עג'ורי, שחוסל בידי צה"ל בחודש אוגוסט 2002. לאחיהם, אחמד עלי עג'ורי, שהיה מראשי הזרוע הצבאית של הפת"ח בשכם, מיוחסת פעילות חבלנית עניפה, שבראשה שילוח מחבלים-מתאבדים נושאי חגורות נפץ, ואחריות, בין היתר, לפיגוע במדרחוב נווה שאנן בתל אביב, בתשעה באב (יולי 2002), בו נהרגו 5 בני אדם ורבים אחרים נפצעו.
גם האח והאחות לא טמנו ידם בצלחת הפיגועים: אנתיצאר עג'ורי הושיטה סיוע פעיל לאחיה, ובין היתר תפרה חגורת נפץ. כיפאח עג'ורי, אחיו של אותו מחבל, הושיט אף הוא סיוע אקטיבי לחוליה של אחיו, ובין השאר שימש כתצפיתן, בזמן שחברי החוליה הכינו מטעני נפץ. לאחר חיסולו של עג'ורי, החליט צה"ל לגרש לעזה את אחיו ואחותו למשך שנתיים.
בג"צ מאשר את חוקיות "תיחום המגורים" בו נוקט צה"ל
בראשית ספטמבר 2002, דחה הרכב מורחב של 9 שופטי בג"צ את עתירתם של המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח, שדרשו למנוע את תיחום מקום המגורים, ואישר את חוקיות הצעד [ראו קישור לידיעה בנושא ולפסק הדין המלא].
מדובר בפסק דין חשוב מאוד, בו קבע הנשיא אהרן ברק, כי "תיחום המגורים" אינו יכול אמנם לשמש ככלי ענישתי-הרתעתי, כדוגמת הריסת בתים, אלא מדובר בכלי מניעתי, כמו מעצר מינהלי, אשר משתמשים בו כנגד אנשים המהווים סיכון עתידי, שאין אפשרות להעמידם לדין מחמת היעדר ראיות קבילות נגדם או מחמת אי-רצון לחשוף מקורות.
יחד עם זאת, השופטים דחו אז את טענת הפרקליטות, לפיה ניתן להוציא צו "תיחום מגורים" משיקולי הרתעה בלבד וקבעו, כי השיקול ההרתעתי לגיטימי רק בנוסף לראיות ברורות ומשכנעות לכך, שמהאדם עצמו נשקפת סכנה לבטחון המדינה וכי ב"תיחום המגורים" יש כדי למנוע סכנה זו.
ועדת הערעורים המליצה להשיבם לגדה
ועדת הערעורים הצבאית, שדנה בנושא בחודש אוגוסט האחרון, המליצה כי צווי תיחום המגורים, שהוצאו בעניינם של האח והאחות, יקוצרו כך שהם יוכלו לשוב לגדה המערבית בסוף חודש אוקטובר 2003, אלא אם כן הצורך ההרתעתי, הקשור במצב הביטחוני באותה עת, יחייב את המשכו של הצו. למרות המלצותיה של הוועדה, בחר מפקד כוחות צה"ל באיו"ש שלא לקצר את הצווים ולא לאפשר את חזרתם של בני משפחת עג'ורי לתחומי הגדה.
עורכי הדין מציינים, כי צה"ל לא הראה כלל ועיקר ש"תיחום המגורים" של בני משפחות של פעילי טרור הוא צעד מרתיע. בעתירה נאמר, כי כל ההערכות שהביא השב"כ לעניין ההרתעה, נגעו לצעדים של הריסת בתים והעברה לעזה כמקשה אחת וללא אבחנה בין הצעדים. לא נעשתה גם כל בדיקה שיטתית של המודעות לצעד ההעברה לעזה בקרב האוכלוסיה הפלשתינית. לעומת זאת, על-פי סקר שהגישו הארגונים העותרים לוועדה, מרבית תושבי הגדה אינם מודעים לצעד שננקט ביחס לבני משפחת עג'ורי, וגם מי שיודעים, אינם בקיאים בפרטים הבסיסיים של הפרשה. משכך, טוענים העותרים, הרי שאין בכך כל התרעה.
העותרים: צה"ל זנח את חובתו לדאוג לכלכלתנו
עוד נטען בעתירה, כי צה"ל זנח את חובתו לדאוג לכלכלתם של המגורשים ושל התלויים בהם, שההעברה לרצועת עזה הובילה לגדיעה של מקורות פרנסתם. תנאי זה, המתחייב מהוראותיה של אמנת ז'נבה הרביעית, הינו תנאי לעצם קיומה של סמכות התיחום. הם מציינים, כי מהחלטותיה של ועדת הערעורים עולה, ששיקול מסוכנותם של כיפאח ואינתיצאר עג'ורי כשלעצמו, לא יכול עוד להצדיק את קיום הצווים, וכי לולא לקחה בחשבון את שיקולי ההרתעה, היתה הוועדה ממליצה ללא סייג על קיצורם של צווי התיחום.
לאור זאת, ונוכח המלצתה המפורשת של הוועדה לאפשר את חזרתם של המגורשים לגדה, טוענים העותרים כי אין כל הצדקה להמשיך את תיחום המגורים. צה"ל, נאמר עוד, לא הצביע על כל שינוי מהותי במצב הביטחוני בשטח, שיש בו כדי להצדיק חריגה מהחלטת הוועדה.
לאור דברים אלה, מתבקש בג"צ להורות על ביטולם של צווי תיחום המגורים ולאפשר את חזרתם של כיפאח ואינתיצאר עג'ורי לשטח הגדה המערבית.
בג"צ 580/04 כיפאח מחמד אחמד עגורי ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
