ארבעה דירקטורים לשעבר בחברת מלרג, ובראשם ד"ר שמחה סדן, חויבו (יום א', 18.12.16) לשלם 25 מיליון שקל לקופת הפירוק של החברה. בפועל, תשא חברת הביטוח מנורה ברוב הסכום ואולי אף בכולו. מלרג נסחרה בבורסה עד קריסתה.

מלרג עסקה בעבודות בתחום תשתיות התחבורה והיה בשליטתו ובניהולו של מיכאל הירשברג. החברה קרסה בשנת 2010 והותירה חובות של 100 מיליון שקל, מתוכם שולמו רק 9 מיליון שקל. פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר, מכפיל לפיכך ביותר מפי שלושה את הסכום שישולם לנושים - שעדיין סופגים תספורת של 70%.

עו"ד רענן קליר הגיש בשם קופת הפירוק תביעה נגד תשעה דירקטורים לשעבר, בטענה שאישרו בשנים 2008-2007 חלוקת דידיבנדים בסך 28 מיליון שקל בניגוד להוראות החוק. סדן שימש כיו"ר החברה, מכהן כדירקטור בחברות רבות והיה בעבר מנכ"ל משרד האוצר. הנתבעים האחרים שחויבו לפצות את קופת הפירוק הם יורם שפירא, עו"ד איתמר הרמן ועו"ד מירב מלצמן.

ברנר קובע, כי שתי החלוקות המאוחרות של הדיבידנדים - בסכום נומינלי כולל של 20 מיליון שקל - היו פסולות. הוא מראה, כי הדירקטוריון קיים דיונים קצרצרים בחלוקות אלו וכלל לא בחן האם החברה עומדת במבחן הפרעון, לפיו גם אחרי החלוקה היא תפרע את חובותיה לנושיה. עוד מסיק ברנר, כי בפועל לא עמדה החברה במבחן זה בעת קבלת אותן החלטות.

חלק ניכר מפסק הדין מוקדש לחלוקה השנייה - 17.4 מיליון שקל שהוחלט לחלק באפריל 2008. באותה עת, קובע ברנר, השתנה לרעה בצורה משמעותית מצבה של מרלג. לחברה היה ברור שהיא מתקשה לגבות תשלומים מנתיבי איילון, הלקוח העיקרי שלה, ומנהליה הזהירו שמצב זה עלול למוטט אותה - ולמרות זאת חילקו את הדיבידנד. יצוין, כי הירשברג קיבל כשני שלישים מהסכום - שכן זה היה חלקו במניות החברה. ברנר דחה את חוות דעתו של פרופ' רוני עופר מטעם הנתבעים, ולפיה החברה עמדה באותה עת במבחן הפרעון, באומרו שהיא מבוססת על הנחות אופטימיות ובלתי ריאליות.

ברנר דחה את התביעה לגבי חלוקת 8 מיליון שקל במאי 2007, שהוגשה גם נגד רו"ח יצחק רוטמן, מימי נופך-מוזס ומוטי בסר. הוא אומר, כי אומנם גם חלוקה זו אושרה בדיון חפוז וללא בדיקת יכולת הפרעון של מלרג, אך בדיעבד החברה הייתה אז סולבנטית ולכן ניתן היה לחלק את אותו דיבידנד. עוד נדחתה טענתו של קליר, לפיה החלוקות הפסולות גרמו לקריסת החברה ולפיכך יש לחייב את הדירקטורים במלוא חובותיה, שכן לא הובאו ראיות שיוכיחו זאת.

ברנר קבע, כי מנורה נושאת באחריות לתשלום לפי ביטוח אחריות הדירקטורים שמכרה לחברה, שכן חלוקת הדיבידנדים לא הייתה נגועה בתרמית. בירור התביעה נגד הירשברג הופסק, שכן הוא מצוי ממילא בהליכי פשיטת רגל. הסכומים שיוחזרו לקופת הפירוק ישאו ריבית והצמדה מהשנים 2007 ו-2008, כך שהם יהיו גבוהים במיליוני שקלים מהסכומים הנומינליים.

את סכום ההוצאות יקבע ברנר בנפרד, לאחר שקליר יציג לו את הנתונים הרלוונטיים. את ארבעת הדירקטורים שחויבו בתשלום ייצגו עוה"ד צבי אגמון והלה פלג, את שלושת הדירקטורים האחרים ייצג עו"ד רן שפרינצק, ואת מנורה - עו"ד נויה יוליש.