קשיים בעברית מונעים שילוב עולים באקדמיה

בשנים האחרונות הרישום של סטודנטים-עולים למוסדות האקדמיים בארץ ירד באופן דרסטי, בעיקר בגלל קשי-עברית. כך, נחשף (יום ג', 10.1.17) בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) בעבר לא התבקשו סטודנטים להוכיח ידע בעברית - "אלא העניקו הזדמנות להתאמץ, להתמודד ולהשתלב. שילוב העולים בחברה היא משימה לאומית - ועל ראשי האוניברסיטאות לתת חלקם בכך".

אריה אבוטבול, מ"החוויה הישראלית" של הסוכנות היהודית, הזהיר כי מבחן "יעל" המגדיר את רמת העברית, קצוב בזמן קצר מאד, פחות מדקה לכל שאלה - בשונה מכל מבחן בעולם. "כך עולים, שהם סטודנטים מצטיינים יותר מעמיתיהם הישראלים, נכשלים במבחני-הקבלה". לדבריו, בשנים האחרונות הרישום של סטודנטים עולים לתוכניות הלימוד במוסדות האקדמיים בארץ ירד באופן דרסטי.

מירי כהן-אדלשטיין, ראש המינהל לסטודנטים עולים במשרד הקליטה, סיפרה על תוכניות הכנה לסטודנטים כאולפן בן חמישה חודשים, מימון מכינות קדם-אקדמיות לצעירים-עולים שציוני הבגרות שלהם אינם מספקים, תוכנית נוספת בת 400 שעות עברית - ובנוסף אולפן-קיץ לשיפור השפה. היא הבטיחה להיפגש עם ראשי כל המוסדות האקדמיים ולבדוק אפשרויות סיוע פרטני לעולים.

תנאי הכרחי להצלחתו מניעת נשירה

ד"ר מרק אסרף, מהמועצה להשכלה גבוהה, השיב כי המבחנים לא נקבעו על-ידם, האוניברסיטאות הם גופים עצמאיים ותנאי-הקבלה הם באחריותם", ואילו הפרופ' אבנר סופר, מאוניברסיטת תל אביב, הדגיש את החובה למבחני-כניסה שוויוניים גם בעברית.

פרופ' יכין כהן, דיקן לימודי ההסמכה בטכניון, הוסיף כי "מוכנות התלמיד היא תנאי הכרחי להצלחתו מניעת נשירה, מתוך 13 סטודנטים מצרפת שהחלו ללמוד אצלנו בשנת 2012 - רק אחד יסיים השנה, בגלל קשיי השפה", ואילו סולונז' פרידנברג, נציגת אוניברסיטת בר-אילן, טענה כי למבחן המיון של האוניברסיטה אין תאריך קבוע והמועמד בוחר את מועד הבחינה על-פי מוכנותו, ובר-אילן היא עם מספר העולים הגבוה מבין המוסדות האקדמיים בארץ. אורנה ביטון מאוניברסיטת בן-גוריון, ציינה כי הרף לקבלת עולים במוסד הינו ציון 84 - המאפשר לעולים להיכנס לאקדמיה, לשפר את העברית ולהוכיח את עצמם.