כשליש ממהגרי העבודה נכנסו בהסכמים בילטראליים

המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה (CIMI) מדווח על שיפור משמעותי באופן ההעסקה של מהגרי העבודה בישראל. מנתונים שנאספו בעמותה ועל-פי נתוני רשות ההגירה שוהים כיום בישראל 81,329 מהגרי עבודה באשרה המועסקים בענפי החקלאות, הבניין והסיעוד ברחבי הארץ. מתוכם, מעל 23,000 מהגרי עבודה נכנסו לישראל באמצעות ותחת הסכמים בילטראליים שחתמה ישראל עם מדינות המוצא.

מנכ"ל המרכז להגירה בינלאומית, ז'אן מארק לילינג מסר כי הגעת מהגרי עבודה תחת ההסכמים צמצמה באופן משמעותי את דמי התיווך לסכומים מותרים בחוק בהיקף של מאות דולרים בלבד, הגדילה את הידע וההתמצאות של מהגרי עבודה בזכויותיהם בישראל ומאפשרת להם פנייה לקו חם על-מנת להתלונן במידה והופרו.

מנתונים שמפרסם המרכז הבינלאומי להגירה עולה כי בישראל עובדים כיום 81,329 מהגרי עבודה עם אשרה, מרביתם 47,488 עובדים בענף הסיעוד, עוד 21,769 בענף החקלאות ו- 8,211 עובדים בענף הבניין. במקביל בישראל שוהים כ-136,000 עובדים זרים וביניהם כ-78,500 תיירים שאשרתם פגה, 40,721 מבקשי מקלט מרביתם מאריתריאה וסודן ועוד 16,736 עובדים זרים ללא אשרה.

מדיניות הממשלה בשנים האחרונות המעוגנת בהחלטות שהתקבלו בין 2005 ל-2013 היא להביא למצב בו מהגרי עבודה מגיעים ומועסקים בישראל במסגרת הסכמים בילטראליים בין המדינה למדינות המוצא של המהגרים, זאת על-מנת למנוע את מעורבותם של גורמים למטרות רווח ולמגר את תופעת דמי התיווך הבלתי חוקיים אשר נגבו ממהגרים בסכומים של אלפי ועשרות אלפי דולרים על-מנת להגיע ולעבוד בישראל. גביית דמי התיווך הבלתי חוקיים הם גורם משמעותי בפגיעות של מהגרי עבודה להפרת זכויות וקרקע פורייה לסחר בבני אדם למטרות עבודה.

ההסכמים הבילטראליים - חיסכון כספי אדיר

מהמרכז נמסר כי בשנת 2016 הגיעו כ-6,000 מהגרים בתחום החקלאות לישראל כחלק מההסכמים הבילטראליים בין תאילנד לישראל. זאת ועוד, משנת 2017 כל העובדים החקלאים מתאילנד הגיעו לישראל דרך ההסכם הבילטראלי. באמצעות ההסכמים הבילטראליים עד סוף 2016 לפי מחקר בנושא נחסכו בענף החקלאות בלבד נחסכו לעובדים כ-163 מיליון דולר ויחד עם ענף הבניין כ-192 מיליון דולר. החיסכון נובע מכך שבוטלו סוכנויות הגיוס בארץ המוצא לעובדים מהגרים בתעשיית החקלאות והוצב סטנדרט אחיד לגיוס יעיל שמשרת טוב יותר את העובדים והארץ השולחת.

על-פי מחקר בנושא לפני ההסכם הבילטראלי נאלץ כל עובד לשלם 10,000 דולר ויותר רק כדי להגיע לישראל. מאז כניסתו לתוקף של ההסכם הבילטראלי עם תאילנד העלות הנובעת מהגעה ועבודה בישראל צומצמה ואף פעם לא עולה על 2,200 דולר, עלות הכוללת מגוון רחב וגדול יותר של שירותי הגנה וחינוך לזכויות העובד.

מאז תחילת ההסכם הבילטראלי עם תאילנד הקו החם (תלונות דרך קווי הטלפון לסיוע) המשיך לספק מידע חשוב לצורך הערכה ומעקב. צריך לכתוב את התקופה עליה מדובר לא ברור לי למה הכוונה החל מינואר 2016, עד מתי? אולי לשנת 2016? כמו"כ צריך לתקף את הנתונים עם תמר מנהלת הקו החם בהתאם לתקופה שתוחמים כאן מאות עובדים התקשרו לקו החם מה- 1 בינואר 2016 והתקבלו למעלה מ-1000 תלונות של עובדים מתאילנד מולדובה, בולגריה נפאל וסרילנקה. כיום קו הסיוע מופעל בשש שפות: תאית, רומנית, בולגרית, רוסית, נפאלית וסינלי. 8 מתורגמנים בישראל ובעולם מבצעים תרגום סימולטאני לפניות לקו החם.

מהמרכז להגירה בינלאומית מדווחים עוד כי שלב הניסיון הראשון של ההסכם הבילטראלי בין ישראל לנפאל כלל 59 עובדים שכל אחד מהם עבר הכשרה על-ידי צוות ישראלי וכל עובד שילם פחות מ-800 דולר, במקום לשלם 10,000-15,000 דולר כדי לעבוד בישראל כך על-פי המחקר משלמים עובדים ועובדות מהפיליפינים. שלב שני של הפיילוט נמצא עתה בתכנון.