המחלוקת בין חברות הנדל"ן ריט 1 וארנה גרופ מחריפה, וביממה האחרונה לבשה צורה של רשומון נוסח הבורסה של תל אביב. השאלה המרכזית: האם ארנה גרופ התחייבה או לא התחייבה למכור לריט 1 את הקניונים באשדוד ובנהריה, ב-805 מיליון שקל? הנה הגירסאות, כפי שהוצגו במגעים בין הצדדים, בכתב ובעל פה, בימים האחרונים:

ריט 1: ניהלנו מו"מ על העסקה. ב-6 במרס הודיעה לנו עו"ד מיכל פוקס, המנכ"ל והיועצת המשפטית של ארנה, כי הדירקטוריון אישר להמשיך במשא-ומתן מתוך כוונה להגיע לעסקה מחייבת.

ארנה גרופ: לא התחייבנו למכור. אין שום מסמך במכתב.

ריט 1: נכון. אנחנו מודים שהמשא-ומתן טרם הבשיל לעסקה מחייבת, ואין ודאות שתהיה עסקה.

ארנה: אז מה אתם רוצים? הרי ידוע שבמקרקעין מחייבת רק עסקה בכתב.

ריט 1: ראשית, אנחנו רואים במכתב של עו"ד פוקס מסמך מחייב. שנית, גם אם אין עסקה בכתב, אנחנו עשויים לתבוע אתכם לדין על ניהל משא-ומתן בתום לב.

ארנה: החלטנו להוציא מכרז סגור (בין כמה מציעים, ולא פתוח לכולם - א.ל.) חובתנו היא להשיג את המחיר הגבוה ביותר לבעלי המניות.

ריט1: אז ניפגש בבית המשפט.

ארנה: בבקשה.

פוקס במרכז המחלוקת, שלא בטובתה

עו"ד מיכל פוקס המתמחית בעסקות נדל"ן, מוצאת עצמה, שלא בטובתה, במרכז המחלוקת. היא רק מייצגת את מעסיקיה. פוקס הודיעה בימים אלו על פרישתה מתפקיד מנכ"ל החברה, שתיכנס לתוקף בסוף מרס. לא ברור אם היא פורשת גם מתפקיד היועצת המשפטית.

פורמלית, צודקת ארנה גרופ. סעיף 2 לחוק המקרקעין קובע, שעסקות במקרקעין נעשות רק בכתב, ובמקרה שלנו מסמך בכתב. אלא שריט 1 יכולה לעשות מה שעשו יזמים נוספים בעבר במקרים כאלו: מגישים תביעה משפטית על "ניהול משא-ומתן שלא בתום לב".

מדוע רוצה ארנה להישאר עם ידיים חופשיות? הדירקטוריון מבין שטעה, כאשר ניהל מו"מ רק עם ריט 1 (ואולי עם גורם נוסף). הדרך הטובה ביותר למכור נכס במחיר המירבי היא, ברוב המקרים, להוציא מכרז, ולו גם "מכרז סגור" בין כמה מתמודדים רציניים. מאחר שמדובר בחברה בורסאית, הרי מכירת הנכס ללא מכרז עלולה להביא לתביעה משפטית של בעלי מניות מיעוט, על "עסקה כושלת שלא במחיר הגבוה ביותר".