חברת פנגו לשירותי חניה באמצעות הטלפון הנייד, תובעת 2.5 מיליון שקל מחברת סלופארק טכנולוגיות, העוסקת באספקת שירותי חניה בתשלום באמצעות הטלפון הסלולרי.
לטענת פנגו, היא העניקה לסלופארק רישיון לשימוש בפטנט החניה שלה. ביולי אשתקד הודיעה לה סלופארק, כי היא מפסיקה לשלם לה תמלוגים (7.7% מהכנסותיה משירותי החניה) בגין השימוש בטכנולוגיה, בנימוק שמאז 2013 היא עושה שימוש בטכנולוגיית התקשרות מסוג WAP, אשר לשיטתה אינה חלק מהטכנולוגיה נשוא הרישיון, משום שמדובר בטכנולוגיה המבוססת על תשתית אינטרנט.
לדברי פנגו, סלופארק טענה עוד, כי הטכנולוגיה נשוא הרישיון מוגבלת לטכנולוגיה מסוג IVR, המאפשרת יצירת תקשורת בסיס נתונים ממוחשב, על-ידי שליחת צלילי הספרות באמצעות הטלפון - כלומר טכנולוגיה המבוססת על תשתית קווית. לדברי סלופארק, היא שילמה בטעות תמלוגים לפנגו מאז 2013.
פנגו אומרת כי היא דחתה את כל טענות סולפארק והבהירה לה, כי טכנולוגית WAP כלולה בטכנולוגיה נשוא הרישיון, ולכן היא חייבת לשלם לה תמלוגי. לאחר מכן דרשה סלופארק החזר של התמלוגים שלשיטתה שילמה בטעות, והודיעה שאינה מתכוונת לשלם לה תמלוגים מאז יולי 2016 בנימוק שהפטנט של פנגו פג במועד זה. פנגו מבקשת, באמצעות עוה"ד יוסי מרקוביץ ומאיה קנטר, לקבוע גם שההסכם עומד בתוקפו עד סוף 2024. טרם הוגש כתב הגנה.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
